מוסדות המדינה פעלו כגנבים במחתרת ביחס לרכוש נספים בשואה

המאמר דו"ח: "מוסדות המדינה פעלו כגנבים במחתרת ביחס לרכוש נספים בשואה" , תומר זרחין , נובמבר 2012 , הארץ
מוסדות המדינה פעלו כגנבים במחתרת ביחס לרכוש נספים בשואה

החברה להשבת נכסים איתרה קרקעות של קורבנות השואה בשרון

קרקעות בשטח של מאות דונמים השייכות לנספי שואה שבעלותן הועברה לאחרים אותרו בבדיקה של החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי שואה. דו"ח של החברה מעלה את החשד כי מדינת ישראל וגופים אחרים השמידו מסמכים הנוגעים לבעלות על קרקעות של נספים בשואה, כדי לטשטש את זהות הרוכשים המקוריים ולהעבירם לבעלים אחרים. בדו"ח נכתב כי "המוסדות הרלוונטיים פעלו כגנבים במחתרת, כאחרוני התגרנים שבשוק, ובוודאי שלא פעלו כפי שראוי לגופים ציבוריים שיפעלו". "הארץ" דיווח לאחת ממשפחות הנספים על קרקע שנמצאת בבעלותה.

כותבי הדו"ח מציינים כי בשנות ה-50 הורה קב"ט משרד האוצר לשרוף את כל תיקי המקרקעין הנוגעים לנכסים שרכשו נספי שואה. הדו"ח אף מזכיר שריפה "מסתורית" שפרצה בארכיון חברת יכין, שהקרקעות הועברו לבעלותה, וכילתה מסמכים הנוגעים לקרקעות נספים אך לא חוזי אספקה ותעודות משלוח מאותן השנים.

את הדו"ח הפנימי ערך לבקשת החברה ד"ר ניסן שריפי, דוקטור למשפטים המומחה בדיני מקרקעין, יחד עם קבוצות עורכי דין ממשרדו. שריפי נדרש לאתר נכסי נספים בשואה באזור המרכז. צוותים שונים של עורכי דין מטעמו סקרו מסמכים בארכיון הציוני, בארכיון הסוכנות היהודית בצריפין ובארכיון הלאומי. הסקירה נעשתה בעיקר בקשר לנתניה, תל מונד, ליישובי המועצה האזורית עמק חפר, וליישובי המועצה האזורית חוף השרון. במסגרת עבודת הדו"ח נבדקו בחודשים האחרונים אלפי מסמכים, תעודות, פרוטוקולים, תכתובות וחוות דעת, שחלקם צורפו לדו"ח.

הדו"ח חושף, בשלב ראשון, כשלושים נכסים בתל מונד, הדר עם ונתניה, אשר הוגדרו "ברמת ודאות גבוהה ביותר" בבעלות נספים בשואה.

פרק נכבד בדו"ח מתייחס לחכירת אדמות מקק"ל על ידי יהודים ממזרח אירופה, שביקשו חלקות קרקע באזור עמק חפר. על פי הדו"ח, חלק מאדמות יהודי אירופה בעמק חפר שבעליהן לא אותרו, שימשו, בין היתר, להרחבת יישובים.

באחד המקרים המובאים בדו"ח, נערך הסכם חכירה בין 22 יהודים מליטא לקק"ל, כשלכל בעל נכס הוקצו בהגרלה 20 דונם בעמק חפר לתקופה של 49 שנה מאוקטובר 1933 עד לספטמבר 1982, עם אופציה להארכת החכירה ב-49 שנה נוספות, עד שנת 2031. ההסכם נערך בין חברת יכין לקק"ל, באמצעות ייפויי כוח שנתנה קבוצת היהודים בקונסוליה הבריטית בקובנה ליכין לפעול בשמה. יכין עיבדה את הקרקע בעבור היהודים, ואלה נהנו מפירות מכירת התוצרת.

תכתובת משנת 1946 שצורפה לדו"ח מלמדת כי "כתוצאה מהמלחמה באירופה שוב אין חברת יכין יודעת על מצבם של בעלי הפרדסים האלה ובירור הדבר ידרוש זמן רב... אם יבואו בעלי החקלאות, יוכלו לקבל את השטחים לפי החוזים שנחתמו ביניהם ובין יכין מתוך אותן החלקות שנשארו עוד בידי יכין".

בהמשך מובא מסמך מ-1952, המלמד על האופן שנקטו גורמים שונים ביחס לחלק מהקרקעות שבעליהן לא אותרו לאחר המלחמה. בסוף שנת 1945 נדרשו הגופים המיישבים להגדיל את שטח כפר ידידיה. זכרון דברים בין הסוכנות היהודית, הקק"ל ויכין מעיד כי באחד האזורים בעמק חפר נשארו בידי יכין כעשרים חלקות שבעליהן נשארו בארצות אירופה, שלא ידעו אז מה עלה בגורלם. לבסוף סוכם בין שלושת הגופים כי יכין תעביר חלק מהחלקות שבידיה לצורך הרחבת כפר ידידיה, ואם יבואו בעלי החלקות הם יוכלו לקבל את השטחים מתוך אותן חלקות שנשארו בידי יכין.

מיכין-חק"ל נמסר בתגובה ל"הארץ" שעד לקום המדינה עסקה יכין בעיבוד קרקע חקלאית כחברה קבלנית. "נכסי המקרקעין של חברת יכין-חק"ל בע"מ (98% מהנכסים) הוחכרו לה על ידי מדינת ישראל בהתאם להסכם שנערך בשנת 1952 על ידי רשויות המדינה. לפיכך, מחלוקות כלשהן, ככל שתהיינה, הנוגעות לזכויות הבעלות במקרקעין צריכות להתברר מול המדינה ו/או רשויות מטעמה בהיותן הבעלים של הקרקע. יכין מסרה לוועדת חקירה של הכנסת, שהוקמה לצורך בדיקת זכויות נספי השואה, רשימה מלאה ומפורטת של כל נכסי המקרקעין שבחזקתה בזיהוים על פי גוש/ חלקה/רשות מקומית/שטח במ"ר והגוף ממנו רכשה יכין את הזכויות בשטח".

הדו"ח מביא מסמכים המראים כי שטחי אדמה עצומים, בעיקר באזור השרון, הינם בבעלות נספים בשואה. אחד המסמכים שמצורפים לדו"ח הוא זכרון דברים שככל הנראה כתב איש קק"ל או הימנותא, חברה בת של קק"ל, שכותרתו "ביקורו של מר טורנר בנתניה בקשר לרכוש נעדרים". על פי עורכי הדו"ח, המסמך משלהי שנת 1946, מדבר בעד עצמו: "באזור העירוני בלבד נשארו 27 חלקות אשר לא הוכח לי שבעליהן נמצאים בארץ. שטחן הכולל של חלקות אלה הוא 44,429 מ"ר, וביניהן מגרשים שערכם גבוה מאוד... ידוע על כמה מהבעלים שנהרגו או טבעו (סטרומה למשל), אך לא ביררתי אם יש להם יורשים". בהמשך המסמך המצוטט בדו"ח נכתב כי "באזור הכפרי קבעתי 20 מגרשים הראויים לטיפול נוסף מנקודת מבט חוסר הוכחה על הימצאות הבעלים בארץ. השטח הכללי הוא 127, 412 מ"ר, הכוללים מטעים, פלחה, פרדסים ואדמת בניין, בתל מונד, קדימה, כפר נחמן, מגדל, תל-צור, טייבה טול כרם, כפר סבא וקקון".

בהמשך המסמך גם מובא האופן שבו עברו הקרקעות של הנעדרים למוסדות מדינה, ככל הנראה קק"ל או הימנותא: "במקרים אשר נקבע שבעלי הקרקע אכן נעדרים, רצוי יותר שנעביר את האדמה על שמנו על ידי בית דין הרבנות ולא נשתמש בסידור עם הממשלה".

מקק"ל נמסר בתגובה ל"הארץ" כי לאחר שקיבלה ב-1945 את המנדט בקונגרס הציוני לדאוג לרכוש זה, נערך רישום נפרד לנכסים. עוד נמסר כי הנכסים שנרשמו באופן נפרד בשנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 על שם הקק"ל, הועברו למינהל מקרקעי ישראל על פי חוק וטופלו שם על פי החלטות מועצת מנהל מקרקעי ישראל.

כמו כן נמסר שקק"ל והימנותא מחזירות את הנכסים על פי החוק להשבת רכוש נספי שואה, וכי מאז שהוקמה החברה להשבת רכוש נספים, אין הן רשאיות לטפל ישירות בנכסים מול יורשיהם: "כל הנכסים שחזקתם הייתה בידי קק"ל והימנותא הועברו בפועל לחברה להשבה ואף נעשתה העברת בעלות במרשם המקרקעין (טאבו) ביחס לכ-130 חלקות וכן בהעברת החזקה במגרשים ובחלקות שהיה ניתן לעשות זאת מבחינה משפטית. הימנותא הייתה הראשונה להעביר בטאבו את הנכסים לחברה ואף סייעה בידי מנהליה להסדיר את העברת הנכסים בפטורים המתאימים שהחוק מאפשר מול משרד המשפטים".

מקק"ל נמסר כי היא והחברה הבת הימנותא לקחו על עצמן ועל חשבונן, בהתאם לחוזה היסטורי עם הוועדה הפרלמנטרית שטיפלה בנושא, בדיקה באורך 1,000 שעות של כל נושא הפירות המגיעים לחברה בגין נכסים שנמכרו או הושכרו במשך השנים: "קק"ל/הימנותא העבירה ועדיין מעבירה מקדמות ע"ס עשרות מיליוני שקלים לחברה להשבה, זאת עוד לפני שהסתיימו הבדיקות, על מנת לא לפגוע בזמן הבדיקות ביכולות של החברה לבצע את מחוייבויותיה מול יורשי הנספים והניצולים. קק"ל מסייעת בידי החברה לפתור בעיות שהחברה נתקלה בהן במסגרת הבדיקות במינהל מקרקעי ישראל".

הדו"ח מתאר מקצת הקשיים שעמדו בפני צוות עורכי הדין לאתר מסמכים המעידים על רכישת קרקעות על ידי יהודים שנספו מאוחר יותר בשואה. בדו"ח מצוין כי בשנות ה-50 הורה קב"ט משרד האוצר - "באופן מסתורי ומוזר" - לשרוף את כל תיקי המקרקעין. ממשרד האוצר נמסר בתגובה ל"הארץ" כי הדבר אינו מוכר להם.

החוקרים התקשו לאתר מסמכים במשרדי חברת יכין, לאור העובדה ששריפה "מסתורית" שפרצה בארכיון חברת יכין כילתה חוזי רכישה של מקרקעין משנות ה-30 וה-40 של המאה. כותבי הדו"ח מציינים כי "באופן מסתורי, שרדו חוזי אספקה, תעודות המשלוח וההעמסה של המלפפונים והעגבניות מאותן השנים". מיכין-חק"ל אישרו בתגובה כי משרדי יכין והארכיון שהיה בהם נשרפו כליל בשנות השישים בשריפה בבית צים בתל אביב.

תיעוד מארכיון הדר עם לא אותר, ונמסר לעורכי הדו"ח שמסמכים הרלוונטיים מראשית הקמת המושב אבדו. גם לשכת רישום המקרקעין לא סיפקה לעורכי הדו"ח שטרי מכר שיאפשרו ללמוד על זהות המעבירים את הקרקעות ה"חשודות" לבעלותם של תאגידים שונים.

בעלי הנכסים שאותרו

תיאודור אורמונש בוקרשט

יעקב ואלישבע געלוואן קאונוס, ליטא

מרדכי ורחל ויינשטיין מינסק, בלארוס

חיים ובלה זיו (זיף) לואוק, טלשיי, ליטא

יוסף זילברמן קובנה, ליטא

יעקב זקס ליטא

לייב ואלה יפה רקישוק, ליטא

ישראל (לייב) כהן קרטינגה, ליטא

ראובן ומאשה לוין קובנה, ליטא

אברהם לופוביצקי ביאליסטוק, פולין

חיים ויטי מדליה מרימפול, ליטא

שמואל ואטל מוטניק ליטא

יעקב וחנה מיטקובסקי ליטא

שרגא נואיק גורז'ד, ליטא

איטה וראובן נואיק קובנה, ליטא

אני סאקוב יז'ייז'ני, פולין

דוד ואמה פינקלשטיין קאונוס, ליטא

נחום ובלה פרידמן ביאליסטוק, פולין

אהרון יצחק ופני צרני קאונוס, ליטא

שמעון קבצניק אליטוס, ליטא

יחזקאל ודבורה קופמן קאונוס, ליטא

פיטל ונחמה קלמן טלשיי, ליטא

קלמן קנטור ליטא

אליעזר ואידה קנסקי קובנה, קאונוס, ליטא

חיים קפלן קובנה, ליטא שלום רבינוביץ' קובנה, ליטא 
 
דו"ח: "מוסדות המדינה פעלו כגנבים במחתרת ביחס לרכוש נספים בשואה" , תומר זרחין , נובמבר 2012 , הארץ

 
 

עובדי מדינה בכירים, עמוסי אגו, יצרים, שנראה וקנאה, שחיים בסביבת עבודה ילדותית, הזויה, מסוכסכת ומסוכנת

"למנות להם אפוטרופוס" / עמרי אסנהיים, סופשבוע, מעריב, 7.4.06

"הלשנות, איחולי מוות, תפירת תיקים, פנצ'ור מכוניות, ברכות בסגנון "שרמוטה", איומים ותיאום עדויות. על פי גרסאות שנמסרו בחקירה רשמית, כך נראית סביבת עבודתם של כמה מפשטנים וחוקרים בכירים, העומדים בראש אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי ואחראים לניהול נכסים בשווי מיליארדי שקלים. תחקרי מבהיל.

ברוכים הבאים לאגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במשרד המשפטים. לכאורה, מוסד מעומלן, אפור, ביורוקרטי, בעל דימוי סקסי כמו ביסקוויטים רכים בתה מהביל. אבל תשכחו את כל מה שחשבתם: בשנתיים האחרונות מזכיר הארגון את קן הקוקייה. עדויות מחקירה מסועפת המנוהלת זה זמן בנציבות שירות המדינה, ומתפרסמות כאן לראשונה, חושפות עובדי מדינה בכירים, עמוסי אגו, יצרים, שנראה וקנאה, שחיים בסביבת עבודה ילדותית, הזויה, מסוכסכת עד בלי די ולעיתים גם מסוכנת. מי אמר אני ולא קיבל? חשדות לתפירת תיקים של משפטנים בכירים נגד מנהליהם ולהיפך; מכתבים אנונימיים המצביעים על חשד לשחיתות; ישיבות חשאיות ותיאום עדויות; העלמת תיקים ציחבוריים מצד עובדים לשם חבלה בעבודת חבריהם; תרבות דיבור שמוציאה שם רע לזאת של השוק; חקירה מלוכלכת מלאת השמצות שהקרינה מידי יום על הנעשה במשרד. "אזרח לא היה מאמין שאגף ממשלתי, ועוד במשרד כמו משרד המשפטים, מתנהל בצורה כזו", מודה אחד העובדים. "הוא היה חוטף שוק".

הליכי המכרז הבעייתיים לכאורה נחשפו לפני כחצי שנה בתחקיר "מוסף שבת" של "מעריב"... הדיונים הפנימיים שעסקו בכשרות המינוי של בר-טוב נערכו בהתכנסויות סודיות של פרקליטי המחוז... הפניייה לנציבות שירות המדינה אכן הגיעה. מצידו של עו"ד בקר... "כפי שאף הודעתי למר שחר כשהוא ניסה לאיים עליי... בהצגתו את מנהלת המחוז החדשה ניסה מר שחר להטיל את אימתו על העובדים"... בקר נענה על ידי נציבות שירות המדינה כי טענתו נבדקה ונמצאה כלא נכונה. העובדים המורדים לא השתכנעו. "הבדיקה של הנציבות היתה מריחה אחת גדולה", אמר בחקירתו גבריאל נובל, ראש מחלקת החקירות הארצית של אגף האפוטרופוס... חודשיים לאחר עדותה הראשונה של יעקובי בנציבות, קיבלו שמונה עובדים זימונים לחקירה תחת אזהרה... לכולם נמסר במכתבים הלקוניים שהם נחשדים בהתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, במסירת ידיעות ללא אישור וסמכות ובאי מילוי הוראות... יעקובי, בקושי בת 30, זכתה ללא מכרז בתפקיד מספר שתיים באגף שהיה שמור עד אז לעובדים בעלי ותק רב בהרבה... יונתן קירש עדיין עובד כפרקליט במחוז ירושלים. הוא הגיש תלונה למבקר המדינה נגד בר-טוב על התנכלות וממתין להוצאת צו הגנה לעובד חושף שחיתות. בחודשים האחרונים מנהל משרד מבקר המדינה חקירה בנוגע להתנהלותה של עו"ד בת שבע בר-טוב, מנהלת מחוז ירושלים באגף האפוטרופוס הכללי וסגנית הכונס הרשמי... כשהיתה עורכת דין במחוז תל אביב של האגף, ביקשה בר-טוב מבית המשפט למנות את עו"ד יניב ריחני למנהל מיוחד בתיק פשיטת רגל. בקשתה התקבלה... הוסיפה ברטוב בכתב ידה כי... "הכנ"ר סבור כי יש להוסיף למנהל המיוחד בגין מאמץ מיוחד תוספת של 60%, כלומר 10,800 שקל, ובסך הכל 28,000 שקל." מטעם משרד המשפטים נמסר השבוע כי "בהתחשב בתוספת, שכר הטירחה לא שיקף באופן יחסי את היקף עבודתו והשקעתו של עו"ד ריחני בתיק". בר-טוב לא ציינה כי הוא חברו של בעלה, עמית בר-טוב... במרס 2001 מינתה בר-טוב את ריחני כמנהל מיוחד בתיק פשיטת רגל נוסף שטרם הסתיים הטיפול בו. בינתיים התמודדה בר-טוב במכרז לניהול מחוז ירושלים. עו"ד ריחני חתם על אחד ממכתבי ההמלצה שלה לוועדת המכרזים. ביוני 2004 פורסמה בעיתונים מודעה מפורטת מטעם כונס הנכסים הרשמי שעליה היתה חתומה בר-טוב, מתוקף תפקידה כמנהלת המחוז, המזמינה הגשת הצעות לרכישת בית החולים ביקור חולים, אחד מתיקי הפירוק הגדולים.... הופיע להפתעת חבר ועדה אחד לפחות בעלה, עו"ד עמית בר-טוב, כבא כוחו של המציע השני, קבוצת "לידר"... עו"ד ריחני, אותו אחד מהסיפור הקודם, שותפו של בר-טוב להגשת ההצעה.בשלב מסוים בשיחה איבד בר-טוב את שלוות רוחו. "שלא יהיו לך ספקות שאם אתה הולך לכתוב כתבה חד-צדדית אני אשב בצד ואסתכל", הוא אמר. "אני לא אשתי, חמוד... אני ארדוף אותך עד סוף ימי חייך... יש לי פה מסמכים על כל דבר... אני אמרתי לך מראש. הזהרתי אותך". "איימת, לא רק הזהרת. "גם איימתי עליך". "


פשיטת רגל - ההתנהלות המלוכלכת של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים

"פשיטת רגל" / עמרי אסנהיים, מוסף לשבת, מעריב, 9.12.05 

"כבר שנתיים מתנהל אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים באווירת חשדנות וחוסר אמון * עורכת דין צעירה וחסרת ניסיון מונתה למנהלת מחוז בתמיכתו של ראש האגף, ופרקליטה אחרת מכהנת כסגניתו ללא מכרז * פעיל ליכוד התקבל לעבודה למרות שנכשל בבחינות, והמפרקים שמונו ל"ביקור חולים" מרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש * עובדים שהעזו למתוח ביקורת על המינויים נחקרו בנציבות שירות המדינה והואשמו בהמרדה... אדרי, עובד במחוז תל אביב... הוא חבר סניף יבנה של הליכוד.. מאיר שטרית... הוא דוד של אשתו. התברר גם שהוא הועסק אף על פי שנכשל פעמיים בבחינות נציבות שירות המדינה... התפנתה משרת חוקר פשיטת רגל במחוז ירושלים. לאחר ריאיונות מקיפים אותרה מועמדת, אבל שחר ראיין אותה והודיע כי אינה מתאימה. לאחר מכן העביר לוועדת המכרזים קורות חיים של מועמד אחר בצירוף בקשה בכתב לטפל בו. מאוחר יותר התברר כי אביו של המועמד עזרא חג'בי הוא חבר מרכז הליכוד... הועסקה בתקופתו של שחר עורכת די נוספת שהיא ביתו של חבר מרכז ליכוד ומתמחה של שחר שהיא בתו של חבר סניף הליכוד לשעבר בראש העין... את הטיפול בתיק היוקרתי של בנק צפון אמריקה הפקיע שחר מסגנו עורך הדין ירון ארבל, שהיה אחראי לטיפול בו מתחילת שנות התשעים... 82 אלף שקל בחודש: בימים אלה נמצא בית החולים "ביקור חולים" בירושלים תחת מפרק מטעם האפוטרופוס. בעוד רבים מעובדי המוסד נותרו מאז פירוקו משוללי פנסיה וזכויות (מה שהביא להפגנתם הספונטנית בכנס שדרות האחרון), בעלי התפקידים החיצוניים שמועסקים על ידי האפוטרופוס משלשלים לכיסם סכומי כסף גדולים. כך, למשל, קיבל עורך הדין יעקב שפיגלמן (שהוא מכרו של שחר מתקופת לימודיהם באוניברסיטת בר-אילן), המספק שירותים משפטיים לבית החולים, סכום של כ- 36 אלף שקל עבור שירותיו בחודש אוקטובר, בנוסף לכ- 82 אלף שקל שהועברו לחשבונו עבור חודש יולי. באוקטובר קיבל רואה החשבון עובד בן-דוד כ- 63 אלף שקל שכר טרחה, ובספטמבר קיבל ברי בן ציון, המנהל הממונה על בית החולים מטעם האפוטרופוס, משכורת של כ47 אלף שקל. אילו היו עובדי האגף עוסקים בכך, סכומי הכסף הללו היו נחסכים... העובדים הרגישו מאוימים... באגף כבר התעופפו מכתבים אנונימיים ורשמיים של קבוצת עובדים שהתריעה על חוסר כשרות לכאורה בדרך מינויה של בר טוב ובמינויים אחרים באגף... אנשי המחוז כונסו בספרייה ושחר הבהיר שלא יסבול התנהגות "לא לגיטימית" וכי האינפורמציה תגיע אליו "בין דרך זה ובין דרך מסדון אחר". הוא אמר כי אינו נוקם ואינו נוטר, אך הזהיר: יש לי זיכרון ארוך. "יש עוד אנשים שצריכים להתקדם, תזכרו את זה"... כאמור זמן לא רב נפתח הליך משמעתי בנציבות שירות המדינה נגד תשעת העובדים המורדים, רובם משפטנים, אחד אף מועמד למשרת שופט. במהלך 2004 הם זומנו לחקירות באגף המשמעת של הנציבות. חוקרי הנציבות האשימו אותם בהמרדה בכך שהתכנסו במשרדו של עורך דין יעקב פרסקי ודנו בתוכנית להדחתה של המנהלת החדשה... העובדים אכן התכנסו בימים שלאחר המינוי והביעו דאגה לנוכח מה שנראה להם כהשתלטות נושאת ארומה פוליטית של שחר ושל אנשיו על האגף. תיקי המשמעת נגדם פתוחים עד היום, ממתינים להחלטה. מחוז ירושלים, שבו הם מועסקים, מנהחל בשם הציבור מאוד מיליוני שקלים באווירה של חשנות וחוסר אמון בין העובדים למנהל... עולה החשש כי האגף למשמעת בנציבות מנוצל, שלא בטובתו ושלא ברצונו, לצורך רדיפת עובדים ופגיעה בזכויות יסוד שלהם, כאשר כל מטרת הלונות כנגד העובדים היא הטלת אימה במקום העבודה והשתקת כל ניצוץ של ביקורת". "

"פשיטת רגל" / עמרי אסנהיים, מוסף לשבת, מעריב, 9.12.05
"פשיטת רגל" / עמרי אסנהיים, מוסף לשבת, מעריב, 9.12.05

אפוטרופסות לאישה בגוף וברכוש - מעמד ההורה, הבנים, ופקידת הסעד בעיני בית משפט לענייני משפחה - השופט אסף זגורי

דצמבר 2010 - מדובר באשה שאובחנה כחולה באלצהיימר ויש מחלוקת בין בנה לבתה מי ימונה כאפוטרופוס לגופה ולרכושה. הבת (המבקשת) הגישה בקשה למינויה כאפוטרופוסית בגוף וברכוש. שופט לענייני משפחה נצרת אסף זגורי הציע בתחילת הדיון כי הבן (המשיב) והבת יהיו יחד אפוטרופסים בגוף וברכוש, המשיב הסכים, המבקשת סרבה.

 

שופט אסף זגורי - שימוש במושגי פולחן לנחגוח ביקורת על פקידי סעד
אסף זגורי

השופט זגורי החליט בתום דיון כי האם תישאר בבית האבות לשם הובאה בחסות שירותי הרווחה ללא תיאום עם המשיב, השופט מינה את הבן והבת אפוטרופוסים בגוף, ואפוטרופוס חיצוני ברכוש.

החלטת השופט זגורי (מה- 28 בנובמבר 2010) המשתרעת על כ- 15 עמודים מראה על תפיסת הרווחה ומערכת בתי המשפט לענייני משפחה ויחסה לנפשות הפועלות בהליך מינוי בכפייה אפוטרופוסים לאמהות ואבות משפחה.


השופט אסף זגורי ופקידת הסעד שמינה נכשלו בטיפול באישה ומשפחתה
השופט לענייני משפחה אסך זגורי ופקידת הסעד שמינה הותירו משפחה מסוכסכת, האמא הוצאה מביתה ומשפחתה לבית אבות בפתאומיות ללא ידיעת בנה (המשיב ג') ובניגוד לרצונה ונכפה עליה להישאר שם. מונה אפוטרופוס חיצוני לענייני רכוש למרות רצון ילדיה להיות אפוטרופוסים.

מעורבות בית משפט לענייני משפחה ופקידת הסעד הביאו לאובדן כל סמכות הילדים בגורל אימם
בתחילת הדיון סבר השופט זגורי כי יש למנות את הילדים לאפוטרופסים על האמא: " יותר מכל, נראה היה לי נכון לעשות מאמץ ולהגשים את רצונה זה של החסויה. החסויה זקוקה לילדיה שיטפלו בה ולא לגוף חיצוני שאינו מכיר אותה ואת צרכיה... סברתי שנסיבות העניין הלמו מינוי מי מבני המשפחה דווקא כאפוטרופוס לגופה ולרכושה של החסויה ולא גוף חיצוני. זאת בייחוד לאחר שנודע לבית המשפט כי ביום 15/9/2010, החסויה הוצאה מביתה לבית האבות". (סעיפים 2, 6)
ואולם החלטתו בסוף הדיון היה נטרול הילדים מכל סמכות אפוטרופסות על אימם מאחר והבת שרצתה להיות אפוטרופוסית לבדה ביקשה הכרעה שיפוטית. השופט אומנם פסק כי הילדים יהיו אפוטרופוסים בגוף אך כפה הישארות האם בבית אבות. האפוטרופסות ברכוש קבע השופט לגוף חיצוני.


השופט אסף זגורי מאשים ופוגע בילדיה של האשה, ומעצים את פקידת הסעד במינוח מעולם הפולחן

השופט זגורי מכנה את בני המשפחה בהחלטתו "ניצים": "פקידת הסעד סבורה, כי נוכח "המלחמות" בין הניצים, הפתרון הנכון והראוי ביותר הוא הכנסת החסויה לבית האבות". (סעיף 35)
עמדות לא יציבות: "עמדת המשיב 3 אינה יציבה" (סעיף 37) ועוד...
מאידך במשפט אחד הוא מרמז על קדושת פקידת הסעד ומכנה התנהגות הבן כמהלך אימים: "בית המשפט מצר על הניסיון להלך אימים על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה" (סעיף 50). ועוד...

אין לקבל התבטאותיו המיותרות של השופט אסף זגורי, מדובר במשפחה אשר אירוע קשה רובץ על כתפיה ולעתים יתכנו כעסים במקרים כאלו, מאידך הכינויים שמתייג השופט זגורי את בעלי הדין מיותרים ואינם תורמים לקידום טובת האמא וילדיה, אלא להשחרת שמם של ילדיה ולעיוות המשפט והצדק.
המחמאות הפנטזיונריות מעולם הפולחן שמרעיף אסף זגורי על פקידת סעד - עבודת קודש, יוצרים עיוות דין. זגורי מנסה ליצור רושם כי יש לקבל ולהאמין לכל מוצא פיה של הפקידה, בעוד יש להסתמך על עובדות והיגיון. ועל זה נאמר: "פתי יאמין לכל דבר" (משלי יד, טו)

מינוי אפוטרופוס לחסויה מבלי שבית המשפט שמע את דעתה אם היא מסוגלת להבין בדבר וניתן לברר דעתה כנדרש בסעיף 36 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
השופט אסף זגורי מקדיש כ- 23 סעיפים להסביר מדוע האישה חסויה ובסוף קובע שהיא חסויה (סעיף 32), ואולם הנדרש ע"פ חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 36 לא בוצע. לא צוין בשום מקום בהחלטת השופט שמע את החסויה אם היא מבינה דבר. חירותה ורכושה היקרים מכל נלקחו מהאישה מבלי שהיתה התייחסות כלשהי לסעיף 36 החשוב.

בעיית אבחנה בין עובדות לדעות בהחלטת השופט זגורי
בסעיף 21 כותב זגורי בהחלטתו: "בתעודת עובד ציבור של פקידת הסעד מיום 28/8/10, נקבע מפורשות כי מצבה הקוגניטיבי של החסויה אינו טוב, עושה רושם כי היא אינה צלולה, יש לה זכרון חלקי, ובזכות אותו מצב קוגניטיבי ירוד המרחיק אותה מהמציאות, היא לא נקלעה לקלחת המריבה בין ילדיה (עמ' 4 לתסקיר)"
זגורי מתייחס אל עמדת פקידת הסעד כי מצב האישה הקוגנטיבי ירוד, אינו טוב, אינה צלולה, וכו' כאל עובדות. זגורי כותב ומשתמש בביטויים אובייקטיביים אמינים כגון: התסקיר מכונה "תעודת עובד ציבור", ועמדות פקידת הסעד מכונות "קביעות" ("נקבע מפורשות כי מצב...").
גישתו של זגורי מוטעת. פקידת הסעד היא סובייקט בעל רגשות ואינטרסים, והתרשמותה אינה עובדה אלא דעה שיש לבחון ולאמת. בנוסף החסויה היא גם סובייקט שלפעמים התנהגותו משתנה מעת לעת.
בדו"ח ועדת סלונים נבו מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק. - מן הראוי היה כי השופט זגורי יתייחס ביתר זהירות ל"קביעותיה" של פקידת הסעד שמינה.


השופט אסף זגורי סבור כי אין לפקפק בתעודות רפואיות המוגשות לבית משפט לענייני משפחה
השופט כותב בסעיף 24 בהחלטתו: "תעודת רופא הינו הכלי הראשון במעלה שבית המשפט מסתמך עליו במינוי אפוטרופוס לחסוי. אם בית המשפט יתחיל לפקפק במהימנות כל תעודה רפואית שתוגש לפתחו, לא תהא לא כל אפשרות לסייע לחסויים בזמן אמת ולמנות אפוטרופסים".
עמדתו של השופט זגורי מוטעת מיסודה. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 36 קובע כי בית המשפט ישמע את החסוי אם הוא מבין דבר וזה הדבר הקובע (מה שזגורי לא ביצע). בנוסף ידוע כי מומחים רפואיים נוטים לכתוב חוות דעת ע"פ בקשת המזמין, או שהמזמין חוות דעת רפואית בוחר מראש מומחה המתאים לו.


פקידת הסעד פעלה בדרך תוקפנית ופתאומית להוצאת האישה מביתה לבית אבות ללא צו בית משפט
השופט זגורי כותב: "על מנת להימנע מספק ספיקה, ראוי היה כי פקידת הסעד הייתה פונה בעצמה לבית המשפט ו/או מפנה את הצדדים בבקשה מתאימה, בייחוד שעה שלא הייתה דחיפות ובהילות בהוצאת החסויה לסידור החוץ ביתי"

ניגוד עניינים - פקידת הסעד שהוציאה בתוקפנות את האישה מביתה לבית אבות גם קובעת את מצבה במוסד - ע"פ זגורי
זגורי כותב (פסקה 55): "בדיווח פקידת הסעד מיום 24/11/10 אשר נעשה לבקשת בית המשפט לאחר שפקידת הסעד נפגשה עם החסויה, עולה כי החסויה במצב פיזי טוב מאוד והופעתה הפיזית אף השתפרה לעומת הופעתה עת התגוררה בביתה. זאת ועוד, היא שידרה נינוחות ולא אמרה ו/או הביעה צער על המעבר ואף לא דיברה על חזרה לביתה ו/או על געגועים לביתה. החסויה לא שידרה מצוקה והתייחסה למעבר מביתה לבית האבות כמהלך שנעשה בהסכמתה".
זגורי ביקש ומקבל את חוות דעת פקידת הסעד על מצבה של האישה בבית האבות, למרות שפקידת הסעד היא ששלחה אותה לשם בצורה תוקפנית ופתאומית, וכן בנה של האישה ביקר את פקידת הסעד על כך. ברור שבנסיבות אלו פקידת הסעד תציג שמצב האישה טוב ואכן כך רשמה הפקידה בדיווח.
זגורי מקבל את הדיווח הלוקה בניגוד עניינים כ"תורה מסיני".


שימוש במינוח הפולחן עבודת הקודש ככלי ניגוח
השופט זגורי על פקידת הסעד: "בית המשפט מצר על הניסיון להלך אימים על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה"
תפיסתו של שופט בית משפט לענייני משפחה בנצרת אסף זגורי היא שפקידת הסעד עושה "מלאכתה בקודש", קל וחומר לתפיסתו כי השופט עוסק ב"מלאכת קודש הקודשים" שהרי הוא השופט מעליה, הוא מינה אותה ומחליט אם לקבל את המלצותיה ואם לאו. בנוסף לתפיסתו יש עוד אלפי עובדים סוציאליים ושופטים העושים מלאכתם בקודש וקודש הקודשים. בדימויים אלו מעולם הפולחן יש מסר ברור לבעלי הדין ולאזרחים כי שופטי משפחה ופקידי הסעד עושים עבודת קודש ואין לחלוק עליהם, ומי שחולק או מבקר את עושה מלאכתו בקודש הוא כופר.

ביקורת על פקידי סעד כמוה כלהלך אימים
השופט זגורי על פקידת הסעד: "בית המשפט מצר על הניסיון להלך אימים על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה"
טענתו של השופט זגורי כי מהלכים על פקידת הסעד אימים נובעת מכך ש"ב"כ המשיב 3 (הבן), כי מהלך זה של הוצאת החסויה מביתה לבית האבות לא היה על דעתו של המשיב והיה בגדר חטיפה ברשות פקידת הסעד", כלומר אין מדובר פה באיומים או תקיפה על פקידת הסעד אלא ביקורת של בן שפקידת הסעד הובילה להוצאת אימו המאובחנת באלצהיימר מביתה ומשפחתה לבית אבות ללא ידיעתו.
מדוע אם כן טוען השופט זגורי על פעולת ביקורת בבית משפט בדלתיים סגורות כנגד פקידת סעד כ"להלך אימים"?
התשובה ברורה: השופט זגורי מסביר זאת בהמשך משפטו: "על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה", כלומר פקידת הסעד עושה עבודת קודש ומי שמבקר אותה הרי הוא כופר, ומן הסתם גם "מהלך אימים".

קישורים:

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר: חוות דעת פסיכיאטרית לאפוטרופסות "מקצועית" ואלימה

אוסף של הבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על נבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה.
פסיכיאטר איתן חבר
;פסיכיאטר איתן חבר
 
מרץ 2006 - מדובר בבדיקת אישה גמלאית, כבת 60 עם בעיות בזיכרון, אשר הובאה ע"י בעלה אל הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר מספר רופא: 14294, מ.ר. מומחה 8118, על מנת שימליץ על מינוי אפוטרופוס.
האשה טובה, תמימה והגונה, מעולם לא פגעה באיש, בעלת השכלה גבוהה. כל ימיה עבדה, גידלה שלשה ילדים.
סדר יומה קבוע, יוצאת בבוקר עם בד"כ עם בנה לקניון, או בית קפה, שהייה הכוללת שיחה, והליכה. מנוחת צהריים, ואחר הצהריים לעתים יוצאת עם בנה. אישה נוחה נעימה לשיחה, ומנומסת.
.
ציטוטים ונקודות מתעודת הרופא שהנפיק הפסיכיאטר ד"ר חבר על האישה הנבדקת.

היתה בדיקה או לא היתה - הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר רושם בתעודת הרופא: " אני הח"מ, מעיד ומאשר בזאת, כי בדקתי את הגברת ... ת.ז ... ", אך בפיסקה "בבדיקה", רשם הפסיכיאטר: "לא היה ניתן לבצע בדיקה פורמלית".
לא ברור אם נעשתה בדיקה ומאיזה סוג.
.
הפניה לבדיקה מלשכת הרווחה בת ים - הפסיכיאטר רשם: "הבדיקה נערכה לפי בקשת בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים".
.
מדברים על בנה של הנבדקת בנוכחותה טרם הבדיקה - הפסיכיאטר כתב: "הבן פנה ... הבן מתנגד למינוי אפוטרופוס ומעוניין להמשיך להחזיק בייפוי כח שיש לו ..." . דוקטור חבר כתב דברים מסולפים על בנה של הנבדקת מבלי לקבל התייחסותו או דעתו. הנבדקת הנה אם מסורה האוהבת את בניה ודואגת להם.
ע"פ דברי הפתיחה נראה כי לדוקטור חבר אין כל מידע, או מושג כלשהו על הזוגיות בין הבעל לאשתו, תביעה של האישה נגד בעלה בבית משפט על רכוש, אלימות של הבעל לאשתו בעבר הרחוק, ועוד..

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה איתן חבר יצר אוירה רכילותית בקליניקה (מרפאה) שלו ברחוב אוסישקין בתל אביב נגד בנה של הנבדקת בנוכחותה, דיבר על רכושה ורעות על בנה מול עיניה ורשם הבלים בניירות העבודה שלו. לאחר מכן הכניס את כל ההבלים ששמעו אוזניו לתעודת הרופא ללא בדיקה או בחינה.

.
"בדיקה" - הפסיכיאטר כתב: "לא היה ניתן לבצע בדיקה פורמלית, אך ניתן להסתמך על בדיקה שבוצעה לפני כ-4 חודשים ...". בבדיקה זאת שבוצעה כ- 4 חודשים קודם לכן הביעה הנבדקת דעתה כי היא לא מסכימה למינוי אפוטרופוס.
.
אבחון: הפסיכיאטר איתן חנר כתב מה שנרשם בבדיקה לפני ארבעה חודשים: "להערכתי מדובר בדמנטיה עם הפרעה דלוזיונלית, DEMENTIA WITH DELUSIONAL DIS"
.
תיוגים דמיוניים - השתלחות חסרת רסן: הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "אי שקט פסיכומוטורי ... צועקת ... בוחן מציאות לקוי ... חסרת תובנה ... שיפוט לקוי ... אינה מסוגל לטפל בעניינה הבסיסיים ... אינה מסוגלת להביע דעה בנושא האפוטרופסות ... מסגרת תשושי נפש עם השגחה". מדובר בהשתלחות חסרת רסן של הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על אישה חסרת ישע.
.
טיפול קלוקל - חסר תועלת ומזיק - הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "מינוי אפוטרופוס לענייני גוף ורכוש בהקדם האפשרי ... במידה ותהיה החמרה במצבה יהיה צורך להעבירה למסגרת תשושי נפש עם השגחה ... להתחיל טיפול עם RISPERIDAL 1 מ"ג 1*1 ומעקב פסיכיאטרי אחת לחודשיים".
ע"פ הנחיות סוכנות המזון האמריקאית, FDA, הריספרדל הנו סם אנטי פסיכוטי מסוכן מאוד ללוקים בדמנטיה, ומגדיל את סיכויי המוות בכ- 60 אחוז לחולים אלו. בנוסף הריספרדל גורם לאירועי דם מוחיים כגון שבץ בחולי דמנטיה.

ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד.
חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות

בנה של הנבדקת שלא נכח בבדיקה היה נפגש עם אימו מידי יום, התנהגותה מופתית, מדברת לעניין, אשת חיל, לטענתו אם הייתה נשלחת למוסד סגור עם השגחה היתה נהרסת.
הנבדקת הביעה דעתה כ- 4 חודשים קודם לכן כי אינה מעוניינת באפוטרופוס.
הנבדקת שוחחה עם גורם רשמי חודש לאחר הבדיקה אצל איתן חבר ודיברה לעניין.
לא ברור כיצד הגיע הפסיכיאטר איתן חבר לדרכי טיפול כל כך מרחיקי לכת בנוגע לזכויות הנבדקת חירותה, וכבודה.
.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר לא ביצע בדיקה פורמלית לנבדקת.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר הסתמך על חוות דעת רפואית שבה הנבדקת התנגדה למינוי אפוטרופוס
לשון הרע ודברי הבל - במרפאתו של הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר ברחוב אוסישקין 60 בת"א נאמרו דברי סלף על בנה של הנבדקת בנוכחותה טרם הבדיקה, ללא נוכחותו של בנה.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר רשם לנבדקת סם ריספרדל.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר המליץ למנות אפוטרופוס בגוף וברכוש לנבדקת.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר תייג את הנבדקת כחסרת תובנה, שיפוט לקוי, בוחן מציאות לקוי.
התיוגים הדימיוניים של הפסיכיאטר איתן חבר פגעו בשמה הטוב של הנבדקת והסבו לה נזקים נפשיים קשים.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר העלה באופן רציני את עניין העברת הנבדקת למוסד תשושי נפש עם השגחה.
נראה כי לפסיכיאטר איתן חבר לא היה שום רקע על מערכת היחסים של בני הזוג שהיו במרפאתו.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר התעכב שלשה ימים מיום הבדיקה, עד לחתימה על תעודת הרופא שלו, הפסיכיאטר לא פרט מדוע השתהה בחתימה על תעודת הרופא שלו.
כל התיאורים והתיוגים הסובייקטיבים ללא בדיקה פורמלית של הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר, הופרכו ע"י בנה של החסויה אשר היה נפגש ומשוחח עימה מידי יום ומכיר אותה היטב.

תופעות הלוואי נפוצות של ריספרדל ( Risperdal (risperidone מאתר MEDTV

ריספרדל נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלו, תופעות הלוואי המתרחשות בקבוצה של האנשים שנטלו את התרופה מתועדים בהשוואה לתופעות הלוואי המתרחשות בקבוצת ביקורת שלא לקחו את התרופה. כתוצאה מכך, אפשר לראות אילו תופעות לוואי התרחשו, ובאיזו תדירות הן מופיעות.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של ריספרדל כוללות:

* נמנום - של עד 67 אחוזים של האנשים
* תיאבון מוגבר - עד 49 אחוזים
* עליה בזיהומים בדרכי הנשימה - עד 34 אחוזים
*עייפות - של עד 30 אחוזים
* נדודי שינה - עד 26 אחוזים
* חוסר מנוחה - עד 26 אחוזים
* הזלת ריר מוגברת - עד 22 אחוזים
* חרדה - עד 20 אחוזים
*כאבי בטן - עד 18 אחוזים
*צרבת או קלקול קיבה - עד 16 אחוזים
*בחילה - עד 16 אחוזים
*סחרחורת - עד 16 אחוזים
*כאבי ראש - עד 14 אחוזים.

תאריכים: הבדיקה נערכה ב- 19.03.2006 במרפאת הפסיכיאטר איתן חבר, אולם הפסיכיאטר חתם על תעודת הרופא כעבור שלשה ימים ב- 22.03.2006.

קישורים:
.
תגים: פסיכיאטריה, דוקטור איתן חבר , כתובת: מבוא הכנרות 27, כוכב יאיר. מרפאה: רחוב אוסישקין 60 תל אביב (ת"א)
תעודת רופא, ראיה, בית משפט. מוסד סיעוד, מוסד פסיכיאטרי, בית חולים לחולי נפש, תרופות פסיכיאטריות.
אגף הרווחה בת ים, לשכת הרווחה בת ים, מינהל שירותי הרווחה בת ים, עיריית בת ים, פקידת הסעד לסדרי דין שירה שביט אורגד, עובדת סוציאלית נעמי הלימי, תיוג, עלילה.

אישור פסיכיאטרי כעלה תאנה לעושק קשישה - הפסיכיאטר איתן חבר

דצמבר 20011 - מדובר באבחון לקשישה בת 90 שביצע הפסיכיאטר איתן חבר שאליו הופנתה ע"י מנהל חברת הלוואות בשוק האפור "מיסטר מאני". הפסיכיאטר חבר נשכר למתן אישור פסיכיאטרי לכשירות האשה לצורך שיעבוד דירתה להלוואה על סך 450,000 שקלים לבנה.
הפסיכיאטר איתן חבר הוציא חוות דעת כי האישה כשירה להתקשר בהסכם. בעבודתו של ד"ר חבר נמצאו מספר כשלים: אבחון לקוי, חוסר הבנה של ההסכם המדובר, אישור פסיכיאטרי סתום ושטחי שבו לא צוין באיזה הסכם מדובר, להגנתו טען כי חשב שמדובר בהסכם לשיפוץ השירותים, ועוד.
 
פסיכיאטר איתן חבר - אישור פסיכיאטרי עלה תאנה
פסיכיאטר איתן חבר

האישור הפסיכיאטרי של איתן חבר - עלה תאנה

שופטת השלום שרון גלר (הפ -08 - 200042) תיארה את האישור הפסיכיאטרי של איתן חבר כ"עלה תאנה". השופטת כתבה על האישור הפסיכיאטרי של איתן חבר: "אני מוצאת ליקוי בסיסי ומובנה ביחס לאישורים אלו והמשמעות שאני נכונה לייחס להם לצורך השאלה הטעונה הכרעה בהליך זה. זאת שכן, ד"ר חבר העיד, כי הוא עצמו לא הבין בדיוק מה טיבו של ההסכם בו עמדה המבקשת להתקשר ומה משמעותו לגביה".

הפסיכיאטר איתן חבר הוציא אישור פסיכיאטרי בדבר כשירות אישה בת 90 להסכם שיעבוד דירתה מבלי שהבין מה טיבו של ההסכם בו עמדה המבקשת להתקשר ומה משמעותו לגביה.

הפסיכיאטר איתן חבר סיכן הקשישה בת ה- 90 לנישולה מביתה.

אבחון לקוי

בית משפט מחוזי בראשות אב בית הדין השופט שנלר (ע"א 36041-11-10) מתח ביקורת קשה על התנהלותו של הפסיכיאטר איתו חבר וכתב:
"היה על הפסיכיאטר (איתן חבר) לבחון את מידת עצמאותה של המשיבה ורצונה בהתקשרות זו, במנותק מיחזקאל (בנה) שהיה נוכח במהלך הבדיקה ותרגם את דברי המשיבה והפסיכיאטר זה לזה במהלך הבדיקה, כאשר ברור שיש לו אינטרס מובהק בקבלת ההלוואה ו"הצלחת" הבדיקה הפסיכיאטרית. משכך, אני סבור כי לא ניתן ללמוד בנסיבות העניין מהאישור שניתן על-ידי הפסיכיאטר שהמשיבה (הקשישה) הייתה כשירה להתקשר בהסכם ההלוואה הספציפי, ושהבינה כראוי את משמעותו והשלכותיו, כפי שמבקשת המערערת (חברת השוק האפור) לטעון".

סתירות קשות במסמכי הפסיכיאטר איתן חבר

באישור הסופי כתב הפסיכיאטר איתן חבר כי הקשישה כשירה להתקשר בהסכם, ואולם במסמכים פנימיים של הפסיכיאטר נרשם אחרת. כותב השופט שנלר:
"עיון במסמך מיום 4.1.07 שנערך על-ידי הפסיכיאטר לאחר בדיקתה של המשיבה ( מוצג 1 למוצגי המשיבה, מוצג ת/2 למוצגי בית משפט קמא) סותר לכאורה את מסקנתו הסופית של הפסיכיאטר לגבי כשירותה של המשיבה להתקשר בהסכם ההלוואה הספציפי, שכן צוין במסמך זה לגבי המשיבה כי:
'אינה מתמצאת בחודש שנה... אינה מסוגלת לבצע חישובים פשוטים. יש קשיים בהבנת העברית. אינה יודעת קרוא וכתוב בעברית. זכרון לטווח קצר לקוי.' "


מקרה קשה אחר של הפסיכיאטר איתן חבר הוא בדיקה ואישור פסיכיאטרי לאפוטרופסות לאישה כבת 60. אוסף ההבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על הנבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"סית נעמי הלימי מלשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה. הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה איתן חבר יצר אוירה רכילותית בקליניקה (מרפאה) שלו ברחוב אוסישקין בתל אביב נגד בנה של הנבדקת בנוכחותה, דיבר על רכושה ורעות על בנה מול עיניה ורשם הבלים בניירות העבודה שלו. לאחר מכן הכניס את כל ההבלים ששמעו אוזניו לתעודת הרופא ללא בדיקה או בחינה.
ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד.השופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי אימץ את כל המלצות הפסיכיאטר איתן חבר ללא סייג מבלי שראה את האישה ובדק אם היא מבינה דבר ע"פ המתחייב בחוק, ובכך למעשה נישל אותה מרכושה וגופה והביא לחורבן חייה.
חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות

קישורים:

  • בית משפט - קרקע פוריה לשחיתות - שיקולים זרים של מומחים רפואיים - המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 - שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים

תלונה חמורה נגד השופט איתי כץ בגין רשלנות קיצונית וניגוד עניינים בהליך מינוי אפוטרופוס לאישה

תלונה חמורה נגד השופט איתי כץ בגין רשלנות קיצונית וניגוד עניינים בהליך מינוי אפוטרופוס לאישה
אוגוסט 2012 - הליך מינוי אפוטרופוס לאזרח בגופו ורכושו הנו למעשה שלילת חירותו וזכויותיו הבסיסיות כאדם והלאמת רכושו. הליך זה פעמים רבות מבוצע בחיסיון, ללא סדרי דין וללא ראיות, ללא ידיעת בני משפחת האזרח וללא ידיעת האזרח עצמו, התנהלות מופקרת כזו מהווה קרקע פוריה לשחיתות, עושק וגזל. 
בהליכים מסוג זה מערכות הרווחה, המשפט, ו"מומחים רפואיים" מתואמים היטב ביניהם נגד האזרח ואינן נתונות לבקרה או פיקוח. המערכות המאורגנות היטב, מדברות בשפה אחת ודברים אחדים, טוענות כי הן עושות "עבודת קודש" ל"טובת האזרח". ערעור נגד פשע מאורגן מסוג זה אינו אפשרי מאחר מלכתחילה רשויות אלו אינן מחויבות לסדרי דין או הוכחות כלשהן למעשיהן.

מדובר בשופט איתי כץ אשר בהליך בזק מינה אפוטרופוס לאישה בגוף וברכוש בחיסיון, ללא ראיות, ללא ידיעתה וידיעת בנה, בעוד מתנהל הליך מקביל ע"י שופט אחר. עקב התנגדותם להליך נקבעו לבן הסדרי ראיה נוקשים עם אימו ואת האם דרדרו לאשפוז פסיכיאטרי כפוי.

להלן התלונה:

אב תשע"ג
באוגוסט 2012                                                                                                   

לכב'
נציב קבילות השופטים
השופט אליעזר גולדברג

כב' השופט גולדברג,

     הנדון: תלונה על  השופט איתי כץ מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים
   
     ביום 12 בינואר 2012 התקיים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בפני כב' השופט דניאל טפרברג, דיון במצבה של  אמי, גב' ר' מ... בירושלים. עקב מצבה הבריאותי, ביקר השופט בביתה ושמע את עדותה, המופיעה בפרוטוקול (מס' תיק ה"ט 35087-12-11), שבמסגרתה אמרה לו: "רק ע' יהיה האפוטרופוס שלי" (עמ' 12, שורה 15).

        ביום 29 בינואר 2012 הגישה עו"ד יעל הס, היועצת המשפטית של אגף הרווחה בעיריית ירושלים, לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בקשה למינוי אפוטרופוס לאמי. אולם דיון זה לא התקיים בפני כב' השופט טפרברג, אלא בפני כב' השופט איתי כץ. למרות חשיבותו הרבה של המשפט מדברי אמי שצוטט לעיל, צירפה עו"ד הס לבקשתה הנ"ל את פרוטוקול הדיון מן ה-12 בינואר רק מעמ' 14 ואילך, כך שמשפט זה לא הובא לידיעתו של השופט. לטענתה, הדבר נעשה כדי "שלא להעמיס על בית המשפט". אני ואמי לא הוזמנו לדיון, ובסיומו נעתר כב' השופט כץ לבקשתה של עו"ד הס ומינה את הקרן לחסויים ואת גב' ל', נכדתה של אמי, כאפוטרופוסיותיה.

     מחובתו של כב' השופט כץ, כמי שנכנס בנעליו של שופט אחר ועמד לקבל החלטה כה גורלית, למרות שלא היה בקי בפרטי המקרה, היה לחשוד ולתהות מדוע הפרוטוקול המלא של הדיון הקודם  לא הוצג בפניו, אולם הוא בחר שלא לחקור ולדרוש, וקיבל החלטה שגרמה ועדיין גורמת לאמי סבל ונזק רב. יש לראות בכך רשלנות חמורה, שהרי לשם מה נדרש שופט כלל ועיקר, אם אין הוא מפעיל את האמצעים שברשותו כדי להגיע לחקר האמת ומאשר את דבריו של צד אחד כחותמת גומי? אם זה המצב, אפשר היה למנות את עו"ד הס גם כשופטת ולחסוך בהוצאות.

     כמו כן, התברר לי לאחר מכן שכב' השופט איתי כץ ייצג בעבר כעורך דין את אבי, י' ז"ל, בסכסוך עם אמי, תבדל"א, ואף ערך עבור אבי ז"ל את צוואתו, שבה נישל את אמי מכל רכושו. בנוסף לכך, ישנן תרשומות בכתב ידו של כב' השופט כץ, המעידות על קשר בינו לבין גב' ל', אחייניתי, שאותה מינה עתה כאפוטרופוסיתה של אמי, ללא ידיעתה ובניגוד לרצונה. בנסיבות אלה, מן הראוי היה שכב' השופט כץ יפסול את עצמו מלדון בעניינה של אמי והחלטתו נראית, על פניה, כנגועה בניגוד עניינים חמור.

     עקב המצב הקשה שאליו נקלעה אמי בעקבות החלטתו של כב' השופט כץ וסבלה המתמשך, אני מבקש לראות את תלונתי כדחופה ולדון בה בהקדם האפשרי. אשמח להמציא לכם עוד פרטים או הסברים על פי בקשתכם, בכתב או בהופעה בפניכם.

 בכבוד רב,

 ע'

סוף ציטוט התלונה

קישורים:

שמואל בוקובסקי, שופט - סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה

שמואל בוקובסקי - קיצר מינוי מופקר אפוטרופוס - הרס אישה
קיצר הליך - הרס אדם
רשלנות קיצונית, רמיה, חוסר מסוגלות לקבל החלטות, והתנהלות שיפוטית מופקרת של שופט בית משפט לענייני משפחה, שמואל בוקובסקי הביאה לסבל קשה וחורבן חייה של אשה בה "טיפל"

הפרת פתאומית של זכויות אדם

מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר או תסקיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה.
בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות.

שמואל בוקובסקי הפקיר את האשה והביא לחורבן חייה

חייה של החסויה נהרסו לאחר שבוקובסקי מינה אפוטרופוס
עקב המינוי השתנה תוך לילה אורח חייה של החסויה, מצבה הפיסי והנפשי התדרדר במהירות, ותוך כחודשיים הפכה להיות שבר כלי, ולא יצאה ממצב זה, אלא מצבה מידרדר מיום ליום.

שמואל בוקובסקי הזמין תסקיר של פקידת הסעד מלשכת הרווחה בת ים.

תסקיר מסולף
יצוין כי התסקיר היה שיקרי, מגמתי, נכתבו בו "עובדות" מהותיות וכוזבות שלא אומתו, הומלצו בו המלצות מרחיקות לכת בחייה של החסויה, ללא בקשה בכתב, וללא תצהיר, וללא תיאום עם המעורבים בהמלצות אלו. לא הוגדר 'סל טיפול' לחסויה. בוקובסקי אישר את התסקיר במלואו לאחר דיון של חצי שעה.

הסדרי ראייה - פירוק המשפחה כולה
כן לדוגמא המליצו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי על הסדרי ראייה לבן לראות את אמו החסויה אותו הייתה רגילה לראות מידי יום, ללא בקשה בכתב, מאומתת בתצהיר ע"י מי מבעלי הדין, וללא שום תיאום מראש עם הבן או החסויה.

משימות מזיקות וחסרות תועלת ביזמת שמואל בוקובסקי
בוקובסקי הטיל בהחלטתו (לאחר קבלת התסקיר) את משימת השמרטף על פקידת הסעד שירה שביט אורגד, להכריע בכל מחלוקת בין בעלי הדין בעניין הסדרי הראייה. משימת שמרטף זאת הוסיפה סכסוכים נוספים, ותכתובת שיקרית של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי לבית המשפט.


שמואל בוקובסקי אישר את התסקיר במלואו ללא סייג, מבלי ששאל או בדק דבר עם פקידת הסעד על התסקיר.
.
הביקור נערך ביולי 2006 בעת שבנה של החסויה אותו עימו היתה רגילה להיפגש מידי יום, היה במילואים צו 8 עקב מלחמת לבנון השניה.
.
סתירות בין חוות דעת רפואית להתרשמות פקידות הרווחה של עיריית בת ים:
להלן מה שרשמו בתסקיר הסעד העובדות הסוציאליות מצוות קשישים של לשכת הרווחה בבת ים:
בביקור בית שערכנו ביולי 2006 החסויה היתה מאוד תוקפנית וחשדנית, קיללה וגידפה אותנו, איימה שתהרוג אותנו, ואף זרקה לעברנו כיסא. טענה שאנחנו מקיימות יחסים עם בעלה. כן דיברה כן דיברה באופן לא ברור, ענתה לא לעניין, לא זיהתה בתמונות את בנה ונכדתה.
בפגישה שנערכה באוגוסט, החסויה לאחר שקיבלה טיפול תרופתי בהמלצת ד”ר איתן חבר, היתה רגועה יותר, מחויכת יותר, ושיתפה עימנו פעולה, יחד עם זאת לא דיברה לעניין, משפטיה לא היו מובנים, לא התמצאה בזמן ובמקום” (סוף ציטוט)
.
חוות דעת של הרופא המטפל של החסויה מספטמבר 2006:
מחודש יולי 2006 התנהגותה החמירה, מסרבת לאכול, בחודש האחרון ירדה 10 ק”ג ".
.
נקודות:
  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לא חסו על החסויה בעת שבנה נמצא בשרות מילואים צו 8 במלחמה. הפקידות לא חסכו במילים קשות שיקריות ובוטות על מנת לקדם את התסקיר

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי סילפו את מצבה של החסויה. בעוד החסויה חלושה, איבדה יכולת דיבור, ירדה במשקל 10 ק”ג תוך חודש, התרשמותן של פקידות הרווחה היתה לפי צרכיהן, פעם החסויה אלימה, שבועיים לאחר מכן רגועה אך לא מדברת.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי השפילו את החסויה ב”ביקור הבית” באמצעות “אבחונים” ושאלות חסרות תועלת אם היא מזהה את בנה ונכדתה בתמונה.

  • מכל האמור לעיל לא ברור מה היתה מטרת ביקור הבית מלבד להשפיל את החסויה, לפגוע בה, ולגרום לה נזק, בעוד החסויה דואגת לבנה, ובמצב בריאותי קשה.

  • החסויה ידועה כאשה טובה, מבורכת, ורגועה, מאז ומעולם. התיאורים של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי הנם שיקריים ומגמתיים.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו”ס נעמי הלימי פעלו בדרך של רמייה בתיאור התנהגותה של החסויה, שהרי לאור מצבה הפיסי והקוגנטיבי לא יכול להיות שזרקה עליהן כיסא, מה עוד שמי שנכח במקום מלבדן העיד שלא היו דברים מעולם.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי זרו חול בעיני בית המשפט, ובני המשפחה. טענתן בתסקיר כי הטיפול התרופתי של ד”ר איתן חבר היטיב עם החסויה היתה פגומה ופזיזה, בדיקה של רופא בקופת חולים הראתה כי “מחודש יולי 2006 התנהגותה החמירה, מסרבת לאכול, בחודש האחרון ירדה 10 ק”ג“.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי הלכו אימים על המשפחה והחסויה בהיותן עובדות יחד בכל דבר ועניין, גם כמטפלות וגם כמגישות תסקיר לבית משפט המקבל אותו כ”סוף פסוק”, ואשר חורץ את גורלה של החסויה.

  • החסויה ידועה בהתנהגותה המנומסת והישרה, ללא שום עבר פלילי או רבב. דברי הבלע של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו”ס נעמי הלימי באשר להתנהגות החסויה נובעים משיקולים זרים

מדיניות הרווחה ובתי משפט ענייני משפחה – התנהלות מופקרת של פקידי הסעד ברשות המקומית ה”מטפלים” בקשישים
.
בסיפורה של הקשישה שרה כהן, רודפות פקידות הסעד של עיריית תל אביב אחריה על מנת למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת “טיפול תרופתי” שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. הפקידים אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ל”טפל” בה ללא הפרעה.
ארבע פסיכיאטריים שבדקו את שרה כהן, וקבעו כי צלולה לחלוטין לא סיפקו את העובדות הסוציאליות תאבות הכבוד, היוקרה, והבצע של עיריית תל אביב.
רדיפתן האובססיבית של הפקידים הסוציאליים של עיריית ת”א תוך הפרה בוטה של זכויות אדם, מוסברת בלחצים/ שיקולים זרים של גורמים פרטיים וממסדיים במנגנון הרווחה הכושל.
פקידות הסעד הן עובדות עירייה ובתור שכאלה הם פועלות בראש וראשונה לנער את העירייה מאחריות בטיפול בחסוי.
בנוסף קיימים לחצים של בתי חולים גריאטריים לבצע ניסויים בקשישים אלו כפי שמתברר בכתבה על פרשת הרופאים החשודים בהתעללות בקשישים בבית החולים הגריאטרי הרצפלד קפלן בגדרה.
שיקול זר נוסף הוא לחצים של תאגידים ואפוטרופוסים הרוצים קשישים בעלי נכסים. ידועה פרשת החשד על תאגיד האפוטרופסות דורי דורות, שהוציא כספי חסויים שלא כדין.
יש להתייחס בזהירות יתרה בכל פגישה או התקשרות כלשהי של פקידי הסעד ברשות המקומית, פוטנציאל ההרס של פקידים אלו הנו בענייני נפשות ובלתי הפיך.
התנהלותן המופקרת תוך הפרת זכויות אדם, של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים, אל הקשישים ברשות המקומית ראויה לגינוי והוקעה.

שופטים לענייני משפחה בזויים ומלכלכים נגד אזרחים טובים



קישורים: