שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי - חוסר דעת, רשעות וגסות רוח

אפריל 2013 - פרשת ביקור הפתע של השופטת ורדה אלשיך בליווי באי כוח ובעלי דין לביתה של נתבעת חולה, כדי לממש הליך שיפוטי על חוב מזכיר כי השופטים אינם הדיוטות מרושעים ואטומים, אלא מסוגלים לדון בעניינו של אדם בנוכחותו. ואולם מאחורי הדלתיים הסגורות כשלא נדרשות ראיות כדוגמת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער השופטים עלולים להפגין חוסר דעת, רשעות וגסות רוח. 

השופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה כנדרש בחוק. המינוי בוצע ללא תצהיר או תסקיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה.
 בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות.

 שופטת ריבה ניב - חתמה על צו מינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאשה מבלי שראתה אותה

הקשישה שרה כהן בורחת מפקידי רווחה מושחתים ממינהל השירותים החברתיים עיריית תל אביב
השופטת ריבה ניב חתמה על צו אפוטרופסות לירדנה נילמן, עו"ס מושחתת, מבלי שפגשה את כהן. רשויות הרווחה הסבירו לה כי הקשישה בת ה-95 "אינה מסוגלת להבין עניין", והיא סמכה על חוות הדעת שהוגשה בפניה.

סוף דבר

מינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאדם ללא בדיקת שופט אם הוא מבין עניין או דבר, הוא מעשה לא חוקי, ניתן בחוסר דעת, ברשעות וגסות רוח. יש להוקיע ולהדיח שופטים אלו מכס השיפוט.

קישורים:

שמואל בוקובסקי - שופט לענייני משפחה ראשון לציון - אינו בתפקיד מספטמבר 2011 - מרץ 2013 - מזה כשנה וחצי שמואל בוקובסקי אינו בתפקיד. בוקובסקי מאחורי דלתיים סגורות ללא ראיות החריב חיי קשישים וילדים בשם "עבודת קודש", "טובת החסוי" ועוד סיסמאות מטופשות אותן קנה מהיותו מאדריכלי מערכת הרווחה המושחתת במדינת ישראל. בוקובסקי נשוי לפקידת סעד מחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי ולא טרח להימנע מתפקידו או להודיע לבעלי דין על החשש לניגוד עניינים...

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

שמואל בוקובסקי - שופט לענייני משפחה ראשון לציון - אינו בתפקיד מספטמבר 2011

מרץ 2013 - מזה כשנה וחצי שמואל בוקובסקי אינו בתפקיד. בוקובסקי מאחורי דלתיים סגורות ללא ראיות החריב חיי קשישים וילדים בשם "עבודת קודש", "טובת החסוי" ועוד סיסמאות מטופשות אותן קנה מהיותו מאדריכלי מערכת הרווחה המושחתת במדינת ישראל. בוקובסקי נשוי לפקידת סעד מחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי ולא טרח להימנע מתפקידו או להודיע לבעלי דין על החשש לניגוד עניינים.
 

 

שמואל בוקובסקי - הבלים ודברי בלע נגד אזרחים טובים

 

שמואל בוקובסקי היה באופן מפתיע מוציא צווי אפוטרופסות בגוף וברכוש לקשישים מבלי שראה אותם או בדק העניין,  והיה מונע מהם גישה לרכושם. הקשישים סוממו בסמים פסיכיאטריים קשים ואיבדו יכולות קוגנטיביות כגון דיבור, הליכה ועוד...

שמואל בוקובסקי הרבה להשתמש במכבסת מילים, דברי בלע ותרעלה נגד בעלי דין, שאין מאחוריהם מאומה. בוקובסקי השתמש במומחים המדברים בשפה אחת ודברים אחדים לגבות תפיסותיו המעוותות.

לא מן הנמנע כי בוקובסקי הודח עקב פרשיות שחיתות כאלו ואחרות שניהל מאחורי הדלתיים הסגורות באולם שהוקצה לו ע"י משלם המיסים

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון - נובמבר 2006 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות...

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות - בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית - שופט שמואל בוקובסקי - אוגוסט 2010 - בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר - מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי... - ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: - הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם...

מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר - הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה...

מאסר לעורכת דין רטה דורון שמעלה בכספיה של קשישה

הכתבה מאסר לעורכת דין שמעלה בכספיה של קשישה , מרינה גולן , 28.02.2013

רטה דורון, עורכת דין מנתניה, הפקידה כספים של אישה בת 90 בחשבונה הפרטי. רק כשהקשישה נפטרה, גילו בני משפחתה כי 600 אלף שקלים חסרים בחשבון הבנק. בשבוע שעבר נגזרה עליה שנת מאסר בפועל, אף שהכסף הושב

ביום חמישי שעבר גזר בית משפט (גזר הדין) השלום בתל אביב שנת מאסר בפועל על רטה דורון, עורכת דין מנתניה שבמשך שנתיים גנבה כספים מקשישה בת 90, לה שימשה כאפוטרופוס. בחודש מאי 2004 בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן מינה את דורון לשמש אפוטרופוסית על ר', קשישה בת 90 וקרובת משפחתה הרחוקה. במסגרת המינוי ניתנה לה הרשאה לבצע כל פעולה בחשבון הבנק של ר', אשר התנהל באחד מסניפי בנק הפועלים, ברמת גן.

על פי כתב האישום שהוגש נגד דורון במסגרת עסקת טיעון, החל מאמצע שנת 2004 ועד אמצע שנת 2006, ב- 40 הזדמנויות שונות, נגנבו כספים מהחשבון של ר', בסכום כולל של 600 אלף שקלים במזומן.

ר' נפטרה בשנת 2007, אז הבחינו יורשיה שהכספים מחשבון הבנק של הקשישה נעלמו. הם החלו לחשוד בעורכת הדין שניהלה את הכספים ובשנת 2009 הגישו תלונה במשטרה. בעקבות חקירה משטרתית הוגש בשנת 2011 כתב אישום מתוקן נגד דורון.

במהלך ההליך המשפטי נגדה, הודתה עורכת הדין ברוב החשדות המיוחסים לה ובשלב מסוים אף החזירה ליורשיה של ר' את מלוא הסכום שנטלה - 600 אלף שקלים. דורון גם הופנתה לתסקיר מבחן שפרש בפני בית המשפט את נסיבות חייה המורכבים לרבות חובות כבדים של בעלה ומחלתו, שדחפו אותה לבצע את העבירות בהן הורשעה.

"ניצלה את מעמדה"

במהלך ההליך המשפטי התברר כי זו אינה הפעם הראשונה בה שולחת דורון את ידה לכספים של לקוחותיה. למעשה, הסתבר כי גנבה את כספיה של ר' בזמן שהתנהלו נגדה הליכים פליליים בבית משפט השלום בנתניה בגין עבירה של גניבה אחרת.

הגניבה הראשונה הייתה בסכום של כ-17 אלף שקלים, שהנאשמת הייתה אמורה להעביר ללקוחה, אותה ייצגה בתביעת מזונות. במקום להעביר את הכספים, דורון הותירה אותם ברשותה, והפקידה אותם בחשבון הבנק שלה. על מעשה זה גזר עליה בית המשפט בשנת 2006 עונש מאסר של 9 חודשי מאסר בפועל וגם מאסר על תנאי.

כנגד הטיעונים הדגיש סנגורה של דורון כי כל בני המשפחה שנפגעו ממעשיה, קיבלו את מלוא הסכום שנלקח מהם, וכן עתר בבקשה להקל עליה, ככל שניתן.

תחילה הם אף ביקשו מהמשפחה שלא להגיש תלונה במשטרה, תוך רצון להסדיר את הנושא מחוץ לכותלי בית המשפט.

"המעשים אשר ביצעה הנאשמת הינם חמורים ומקוממים", כתב השופט מרדכי פלד, סגן נשיא בית המשפט השלום בתל אביב, בהחלטתו. "מעבר לכך שמדובר בהתנהגות נמשכת של שנתיים, הדברים הללו מתבצעים בעת שמתנהל נגדה הליך פלילי בגין עבירה דומה. הנאשמת ניצלה בצורה שיטתית את מעמדה כעו"ד, מעלה באמון הלקוחה ר' כשהשתלטה על חשבונה ונטלה משם כספים לרוב לכיסה, וכן מעלה באמונם של יורשיה של המנוחה, ששמו בה את מבטחם, ואף פנו בזמנו לביהמ"ש על מנת שהנאשמת תמונה כאפוטרופוסית ל-ר'".

"אין צורך להכביר מילים על כך כי למעשיה של הנאשמת יש השפעה על מעמד מקצוע עריכת הדין", הוסיף עוד השופט, "כאשר יושרם של עורכי הדין והגינותם הם נכס ציבורי רב ערך, ועל כן הפגיעה בו ראויה לענישה משמעותית".

השופט פלד גזר על דורון שנת מאסר בפועל, אך החליט שלא להטיל עליה קנס כספי, בשל העובדה כי החזירה לנפגעים את מלוא סכום הכספים שגנבה.

מוסדות המדינה פעלו כגנבים במחתרת ביחס לרכוש נספים בשואה

המאמר דו"ח: "מוסדות המדינה פעלו כגנבים במחתרת ביחס לרכוש נספים בשואה" , תומר זרחין , נובמבר 2012 , הארץ

החברה להשבת נכסים איתרה קרקעות של קורבנות השואה בשרון

קרקעות בשטח של מאות דונמים השייכות לנספי שואה שבעלותן הועברה לאחרים אותרו בבדיקה של החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי שואה. דו"ח של החברה מעלה את החשד כי מדינת ישראל וגופים אחרים השמידו מסמכים הנוגעים לבעלות על קרקעות של נספים בשואה, כדי לטשטש את זהות הרוכשים המקוריים ולהעבירם לבעלים אחרים. בדו"ח נכתב כי "המוסדות הרלוונטיים פעלו כגנבים במחתרת, כאחרוני התגרנים שבשוק, ובוודאי שלא פעלו כפי שראוי לגופים ציבוריים שיפעלו". "הארץ" דיווח לאחת ממשפחות הנספים על קרקע שנמצאת בבעלותה.

כותבי הדו"ח מציינים כי בשנות ה-50 הורה קב"ט משרד האוצר לשרוף את כל תיקי המקרקעין הנוגעים לנכסים שרכשו נספי שואה. הדו"ח אף מזכיר שריפה "מסתורית" שפרצה בארכיון חברת יכין, שהקרקעות הועברו לבעלותה, וכילתה מסמכים הנוגעים לקרקעות נספים אך לא חוזי אספקה ותעודות משלוח מאותן השנים.

את הדו"ח הפנימי ערך לבקשת החברה ד"ר ניסן שריפי, דוקטור למשפטים המומחה בדיני מקרקעין, יחד עם קבוצות עורכי דין ממשרדו. שריפי נדרש לאתר נכסי נספים בשואה באזור המרכז. צוותים שונים של עורכי דין מטעמו סקרו מסמכים בארכיון הציוני, בארכיון הסוכנות היהודית בצריפין ובארכיון הלאומי. הסקירה נעשתה בעיקר בקשר לנתניה, תל מונד, ליישובי המועצה האזורית עמק חפר, וליישובי המועצה האזורית חוף השרון. במסגרת עבודת הדו"ח נבדקו בחודשים האחרונים אלפי מסמכים, תעודות, פרוטוקולים, תכתובות וחוות דעת, שחלקם צורפו לדו"ח.

הדו"ח חושף, בשלב ראשון, כשלושים נכסים בתל מונד, הדר עם ונתניה, אשר הוגדרו "ברמת ודאות גבוהה ביותר" בבעלות נספים בשואה.

פרק נכבד בדו"ח מתייחס לחכירת אדמות מקק"ל על ידי יהודים ממזרח אירופה, שביקשו חלקות קרקע באזור עמק חפר. על פי הדו"ח, חלק מאדמות יהודי אירופה בעמק חפר שבעליהן לא אותרו, שימשו, בין היתר, להרחבת יישובים.

באחד המקרים המובאים בדו"ח, נערך הסכם חכירה בין 22 יהודים מליטא לקק"ל, כשלכל בעל נכס הוקצו בהגרלה 20 דונם בעמק חפר לתקופה של 49 שנה מאוקטובר 1933 עד לספטמבר 1982, עם אופציה להארכת החכירה ב-49 שנה נוספות, עד שנת 2031. ההסכם נערך בין חברת יכין לקק"ל, באמצעות ייפויי כוח שנתנה קבוצת היהודים בקונסוליה הבריטית בקובנה ליכין לפעול בשמה. יכין עיבדה את הקרקע בעבור היהודים, ואלה נהנו מפירות מכירת התוצרת.

תכתובת משנת 1946 שצורפה לדו"ח מלמדת כי "כתוצאה מהמלחמה באירופה שוב אין חברת יכין יודעת על מצבם של בעלי הפרדסים האלה ובירור הדבר ידרוש זמן רב... אם יבואו בעלי החקלאות, יוכלו לקבל את השטחים לפי החוזים שנחתמו ביניהם ובין יכין מתוך אותן החלקות שנשארו עוד בידי יכין".

בהמשך מובא מסמך מ-1952, המלמד על האופן שנקטו גורמים שונים ביחס לחלק מהקרקעות שבעליהן לא אותרו לאחר המלחמה. בסוף שנת 1945 נדרשו הגופים המיישבים להגדיל את שטח כפר ידידיה. זכרון דברים בין הסוכנות היהודית, הקק"ל ויכין מעיד כי באחד האזורים בעמק חפר נשארו בידי יכין כעשרים חלקות שבעליהן נשארו בארצות אירופה, שלא ידעו אז מה עלה בגורלם. לבסוף סוכם בין שלושת הגופים כי יכין תעביר חלק מהחלקות שבידיה לצורך הרחבת כפר ידידיה, ואם יבואו בעלי החלקות הם יוכלו לקבל את השטחים מתוך אותן חלקות שנשארו בידי יכין.

מיכין-חק"ל נמסר בתגובה ל"הארץ" שעד לקום המדינה עסקה יכין בעיבוד קרקע חקלאית כחברה קבלנית. "נכסי המקרקעין של חברת יכין-חק"ל בע"מ (98% מהנכסים) הוחכרו לה על ידי מדינת ישראל בהתאם להסכם שנערך בשנת 1952 על ידי רשויות המדינה. לפיכך, מחלוקות כלשהן, ככל שתהיינה, הנוגעות לזכויות הבעלות במקרקעין צריכות להתברר מול המדינה ו/או רשויות מטעמה בהיותן הבעלים של הקרקע. יכין מסרה לוועדת חקירה של הכנסת, שהוקמה לצורך בדיקת זכויות נספי השואה, רשימה מלאה ומפורטת של כל נכסי המקרקעין שבחזקתה בזיהוים על פי גוש/ חלקה/רשות מקומית/שטח במ"ר והגוף ממנו רכשה יכין את הזכויות בשטח".

הדו"ח מביא מסמכים המראים כי שטחי אדמה עצומים, בעיקר באזור השרון, הינם בבעלות נספים בשואה. אחד המסמכים שמצורפים לדו"ח הוא זכרון דברים שככל הנראה כתב איש קק"ל או הימנותא, חברה בת של קק"ל, שכותרתו "ביקורו של מר טורנר בנתניה בקשר לרכוש נעדרים". על פי עורכי הדו"ח, המסמך משלהי שנת 1946, מדבר בעד עצמו: "באזור העירוני בלבד נשארו 27 חלקות אשר לא הוכח לי שבעליהן נמצאים בארץ. שטחן הכולל של חלקות אלה הוא 44,429 מ"ר, וביניהן מגרשים שערכם גבוה מאוד... ידוע על כמה מהבעלים שנהרגו או טבעו (סטרומה למשל), אך לא ביררתי אם יש להם יורשים". בהמשך המסמך המצוטט בדו"ח נכתב כי "באזור הכפרי קבעתי 20 מגרשים הראויים לטיפול נוסף מנקודת מבט חוסר הוכחה על הימצאות הבעלים בארץ. השטח הכללי הוא 127, 412 מ"ר, הכוללים מטעים, פלחה, פרדסים ואדמת בניין, בתל מונד, קדימה, כפר נחמן, מגדל, תל-צור, טייבה טול כרם, כפר סבא וקקון".

בהמשך המסמך גם מובא האופן שבו עברו הקרקעות של הנעדרים למוסדות מדינה, ככל הנראה קק"ל או הימנותא: "במקרים אשר נקבע שבעלי הקרקע אכן נעדרים, רצוי יותר שנעביר את האדמה על שמנו על ידי בית דין הרבנות ולא נשתמש בסידור עם הממשלה".

מקק"ל נמסר בתגובה ל"הארץ" כי לאחר שקיבלה ב-1945 את המנדט בקונגרס הציוני לדאוג לרכוש זה, נערך רישום נפרד לנכסים. עוד נמסר כי הנכסים שנרשמו באופן נפרד בשנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 על שם הקק"ל, הועברו למינהל מקרקעי ישראל על פי חוק וטופלו שם על פי החלטות מועצת מנהל מקרקעי ישראל.

כמו כן נמסר שקק"ל והימנותא מחזירות את הנכסים על פי החוק להשבת רכוש נספי שואה, וכי מאז שהוקמה החברה להשבת רכוש נספים, אין הן רשאיות לטפל ישירות בנכסים מול יורשיהם: "כל הנכסים שחזקתם הייתה בידי קק"ל והימנותא הועברו בפועל לחברה להשבה ואף נעשתה העברת בעלות במרשם המקרקעין (טאבו) ביחס לכ-130 חלקות וכן בהעברת החזקה במגרשים ובחלקות שהיה ניתן לעשות זאת מבחינה משפטית. הימנותא הייתה הראשונה להעביר בטאבו את הנכסים לחברה ואף סייעה בידי מנהליה להסדיר את העברת הנכסים בפטורים המתאימים שהחוק מאפשר מול משרד המשפטים".

מקק"ל נמסר כי היא והחברה הבת הימנותא לקחו על עצמן ועל חשבונן, בהתאם לחוזה היסטורי עם הוועדה הפרלמנטרית שטיפלה בנושא, בדיקה באורך 1,000 שעות של כל נושא הפירות המגיעים לחברה בגין נכסים שנמכרו או הושכרו במשך השנים: "קק"ל/הימנותא העבירה ועדיין מעבירה מקדמות ע"ס עשרות מיליוני שקלים לחברה להשבה, זאת עוד לפני שהסתיימו הבדיקות, על מנת לא לפגוע בזמן הבדיקות ביכולות של החברה לבצע את מחוייבויותיה מול יורשי הנספים והניצולים. קק"ל מסייעת בידי החברה לפתור בעיות שהחברה נתקלה בהן במסגרת הבדיקות במינהל מקרקעי ישראל".

הדו"ח מתאר מקצת הקשיים שעמדו בפני צוות עורכי הדין לאתר מסמכים המעידים על רכישת קרקעות על ידי יהודים שנספו מאוחר יותר בשואה. בדו"ח מצוין כי בשנות ה-50 הורה קב"ט משרד האוצר - "באופן מסתורי ומוזר" - לשרוף את כל תיקי המקרקעין. ממשרד האוצר נמסר בתגובה ל"הארץ" כי הדבר אינו מוכר להם.

החוקרים התקשו לאתר מסמכים במשרדי חברת יכין, לאור העובדה ששריפה "מסתורית" שפרצה בארכיון חברת יכין כילתה חוזי רכישה של מקרקעין משנות ה-30 וה-40 של המאה. כותבי הדו"ח מציינים כי "באופן מסתורי, שרדו חוזי אספקה, תעודות המשלוח וההעמסה של המלפפונים והעגבניות מאותן השנים". מיכין-חק"ל אישרו בתגובה כי משרדי יכין והארכיון שהיה בהם נשרפו כליל בשנות השישים בשריפה בבית צים בתל אביב.

תיעוד מארכיון הדר עם לא אותר, ונמסר לעורכי הדו"ח שמסמכים הרלוונטיים מראשית הקמת המושב אבדו. גם לשכת רישום המקרקעין לא סיפקה לעורכי הדו"ח שטרי מכר שיאפשרו ללמוד על זהות המעבירים את הקרקעות ה"חשודות" לבעלותם של תאגידים שונים.

בעלי הנכסים שאותרו

תיאודור אורמונש בוקרשט

יעקב ואלישבע געלוואן קאונוס, ליטא

מרדכי ורחל ויינשטיין מינסק, בלארוס

חיים ובלה זיו (זיף) לואוק, טלשיי, ליטא

יוסף זילברמן קובנה, ליטא

יעקב זקס ליטא

לייב ואלה יפה רקישוק, ליטא

ישראל (לייב) כהן קרטינגה, ליטא

ראובן ומאשה לוין קובנה, ליטא

אברהם לופוביצקי ביאליסטוק, פולין

חיים ויטי מדליה מרימפול, ליטא

שמואל ואטל מוטניק ליטא

יעקב וחנה מיטקובסקי ליטא

שרגא נואיק גורז'ד, ליטא

איטה וראובן נואיק קובנה, ליטא

אני סאקוב יז'ייז'ני, פולין

דוד ואמה פינקלשטיין קאונוס, ליטא

נחום ובלה פרידמן ביאליסטוק, פולין

אהרון יצחק ופני צרני קאונוס, ליטא

שמעון קבצניק אליטוס, ליטא

יחזקאל ודבורה קופמן קאונוס, ליטא

פיטל ונחמה קלמן טלשיי, ליטא

קלמן קנטור ליטא

אליעזר ואידה קנסקי קובנה, קאונוס, ליטא

חיים קפלן קובנה, ליטא שלום רבינוביץ' קובנה, ליטא 

 

 

 

עובדי מדינה בכירים, עמוסי אגו, יצרים, שנראה וקנאה, שחיים בסביבת עבודה ילדותית, הזויה, מסוכסכת ומסוכנת

"למנות להם אפוטרופוס" / עמרי אסנהיים, סופשבוע, מעריב, 7.4.06

"הלשנות, איחולי מוות, תפירת תיקים, פנצ'ור מכוניות, ברכות בסגנון "שרמוטה", איומים ותיאום עדויות. על פי גרסאות שנמסרו בחקירה רשמית, כך נראית סביבת עבודתם של כמה מפשטנים וחוקרים בכירים, העומדים בראש אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי ואחראים לניהול נכסים בשווי מיליארדי שקלים. תחקרי מבהיל.

ברוכים הבאים לאגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במשרד המשפטים. לכאורה, מוסד מעומלן, אפור, ביורוקרטי, בעל דימוי סקסי כמו ביסקוויטים רכים בתה מהביל. אבל תשכחו את כל מה שחשבתם: בשנתיים האחרונות מזכיר הארגון את קן הקוקייה. עדויות מחקירה מסועפת המנוהלת זה זמן בנציבות שירות המדינה, ומתפרסמות כאן לראשונה, חושפות עובדי מדינה בכירים, עמוסי אגו, יצרים, שנראה וקנאה, שחיים בסביבת עבודה ילדותית, הזויה, מסוכסכת עד בלי די ולעיתים גם מסוכנת. מי אמר אני ולא קיבל? חשדות לתפירת תיקים של משפטנים בכירים נגד מנהליהם ולהיפך; מכתבים אנונימיים המצביעים על חשד לשחיתות; ישיבות חשאיות ותיאום עדויות; העלמת תיקים ציחבוריים מצד עובדים לשם חבלה בעבודת חבריהם; תרבות דיבור שמוציאה שם רע לזאת של השוק; חקירה מלוכלכת מלאת השמצות שהקרינה מידי יום על הנעשה במשרד. "אזרח לא היה מאמין שאגף ממשלתי, ועוד במשרד כמו משרד המשפטים, מתנהל בצורה כזו", מודה אחד העובדים. "הוא היה חוטף שוק".

הליכי המכרז הבעייתיים לכאורה נחשפו לפני כחצי שנה בתחקיר "מוסף שבת" של "מעריב"... הדיונים הפנימיים שעסקו בכשרות המינוי של בר-טוב נערכו בהתכנסויות סודיות של פרקליטי המחוז... הפניייה לנציבות שירות המדינה אכן הגיעה. מצידו של עו"ד בקר... "כפי שאף הודעתי למר שחר כשהוא ניסה לאיים עליי... בהצגתו את מנהלת המחוז החדשה ניסה מר שחר להטיל את אימתו על העובדים"... בקר נענה על ידי נציבות שירות המדינה כי טענתו נבדקה ונמצאה כלא נכונה. העובדים המורדים לא השתכנעו. "הבדיקה של הנציבות היתה מריחה אחת גדולה", אמר בחקירתו גבריאל נובל, ראש מחלקת החקירות הארצית של אגף האפוטרופוס... חודשיים לאחר עדותה הראשונה של יעקובי בנציבות, קיבלו שמונה עובדים זימונים לחקירה תחת אזהרה... לכולם נמסר במכתבים הלקוניים שהם נחשדים בהתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, במסירת ידיעות ללא אישור וסמכות ובאי מילוי הוראות... יעקובי, בקושי בת 30, זכתה ללא מכרז בתפקיד מספר שתיים באגף שהיה שמור עד אז לעובדים בעלי ותק רב בהרבה... יונתן קירש עדיין עובד כפרקליט במחוז ירושלים. הוא הגיש תלונה למבקר המדינה נגד בר-טוב על התנכלות וממתין להוצאת צו הגנה לעובד חושף שחיתות. בחודשים האחרונים מנהל משרד מבקר המדינה חקירה בנוגע להתנהלותה של עו"ד בת שבע בר-טוב, מנהלת מחוז ירושלים באגף האפוטרופוס הכללי וסגנית הכונס הרשמי... כשהיתה עורכת דין במחוז תל אביב של האגף, ביקשה בר-טוב מבית המשפט למנות את עו"ד יניב ריחני למנהל מיוחד בתיק פשיטת רגל. בקשתה התקבלה... הוסיפה ברטוב בכתב ידה כי... "הכנ"ר סבור כי יש להוסיף למנהל המיוחד בגין מאמץ מיוחד תוספת של 60%, כלומר 10,800 שקל, ובסך הכל 28,000 שקל." מטעם משרד המשפטים נמסר השבוע כי "בהתחשב בתוספת, שכר הטירחה לא שיקף באופן יחסי את היקף עבודתו והשקעתו של עו"ד ריחני בתיק". בר-טוב לא ציינה כי הוא חברו של בעלה, עמית בר-טוב... במרס 2001 מינתה בר-טוב את ריחני כמנהל מיוחד בתיק פשיטת רגל נוסף שטרם הסתיים הטיפול בו. בינתיים התמודדה בר-טוב במכרז לניהול מחוז ירושלים. עו"ד ריחני חתם על אחד ממכתבי ההמלצה שלה לוועדת המכרזים. ביוני 2004 פורסמה בעיתונים מודעה מפורטת מטעם כונס הנכסים הרשמי שעליה היתה חתומה בר-טוב, מתוקף תפקידה כמנהלת המחוז, המזמינה הגשת הצעות לרכישת בית החולים ביקור חולים, אחד מתיקי הפירוק הגדולים.... הופיע להפתעת חבר ועדה אחד לפחות בעלה, עו"ד עמית בר-טוב, כבא כוחו של המציע השני, קבוצת "לידר"... עו"ד ריחני, אותו אחד מהסיפור הקודם, שותפו של בר-טוב להגשת ההצעה.בשלב מסוים בשיחה איבד בר-טוב את שלוות רוחו. "שלא יהיו לך ספקות שאם אתה הולך לכתוב כתבה חד-צדדית אני אשב בצד ואסתכל", הוא אמר. "אני לא אשתי, חמוד... אני ארדוף אותך עד סוף ימי חייך... יש לי פה מסמכים על כל דבר... אני אמרתי לך מראש. הזהרתי אותך". "איימת, לא רק הזהרת. "גם איימתי עליך". "

פשיטת רגל - ההתנהלות המלוכלכת של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים

"פשיטת רגל" / עמרי אסנהיים, מוסף לשבת, מעריב, 9.12.05 

"כבר שנתיים מתנהל אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים באווירת חשדנות וחוסר אמון * עורכת דין צעירה וחסרת ניסיון מונתה למנהלת מחוז בתמיכתו של ראש האגף, ופרקליטה אחרת מכהנת כסגניתו ללא מכרז * פעיל ליכוד התקבל לעבודה למרות שנכשל בבחינות, והמפרקים שמונו ל"ביקור חולים" מרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש * עובדים שהעזו למתוח ביקורת על המינויים נחקרו בנציבות שירות המדינה והואשמו בהמרדה... אדרי, עובד במחוז תל אביב... הוא חבר סניף יבנה של הליכוד.. מאיר שטרית... הוא דוד של אשתו. התברר גם שהוא הועסק אף על פי שנכשל פעמיים בבחינות נציבות שירות המדינה... התפנתה משרת חוקר פשיטת רגל במחוז ירושלים. לאחר ריאיונות מקיפים אותרה מועמדת, אבל שחר ראיין אותה והודיע כי אינה מתאימה. לאחר מכן העביר לוועדת המכרזים קורות חיים של מועמד אחר בצירוף בקשה בכתב לטפל בו. מאוחר יותר התברר כי אביו של המועמד עזרא חג'בי הוא חבר מרכז הליכוד... הועסקה בתקופתו של שחר עורכת די נוספת שהיא ביתו של חבר מרכז ליכוד ומתמחה של שחר שהיא בתו של חבר סניף הליכוד לשעבר בראש העין... את הטיפול בתיק היוקרתי של בנק צפון אמריקה הפקיע שחר מסגנו עורך הדין ירון ארבל, שהיה אחראי לטיפול בו מתחילת שנות התשעים... 82 אלף שקל בחודש: בימים אלה נמצא בית החולים "ביקור חולים" בירושלים תחת מפרק מטעם האפוטרופוס. בעוד רבים מעובדי המוסד נותרו מאז פירוקו משוללי פנסיה וזכויות (מה שהביא להפגנתם הספונטנית בכנס שדרות האחרון), בעלי התפקידים החיצוניים שמועסקים על ידי האפוטרופוס משלשלים לכיסם סכומי כסף גדולים. כך, למשל, קיבל עורך הדין יעקב שפיגלמן (שהוא מכרו של שחר מתקופת לימודיהם באוניברסיטת בר-אילן), המספק שירותים משפטיים לבית החולים, סכום של כ- 36 אלף שקל עבור שירותיו בחודש אוקטובר, בנוסף לכ- 82 אלף שקל שהועברו לחשבונו עבור חודש יולי. באוקטובר קיבל רואה החשבון עובד בן-דוד כ- 63 אלף שקל שכר טרחה, ובספטמבר קיבל ברי בן ציון, המנהל הממונה על בית החולים מטעם האפוטרופוס, משכורת של כ47 אלף שקל. אילו היו עובדי האגף עוסקים בכך, סכומי הכסף הללו היו נחסכים... העובדים הרגישו מאוימים... באגף כבר התעופפו מכתבים אנונימיים ורשמיים של קבוצת עובדים שהתריעה על חוסר כשרות לכאורה בדרך מינויה של בר טוב ובמינויים אחרים באגף... אנשי המחוז כונסו בספרייה ושחר הבהיר שלא יסבול התנהגות "לא לגיטימית" וכי האינפורמציה תגיע אליו "בין דרך זה ובין דרך מסדון אחר". הוא אמר כי אינו נוקם ואינו נוטר, אך הזהיר: יש לי זיכרון ארוך. "יש עוד אנשים שצריכים להתקדם, תזכרו את זה"... כאמור זמן לא רב נפתח הליך משמעתי בנציבות שירות המדינה נגד תשעת העובדים המורדים, רובם משפטנים, אחד אף מועמד למשרת שופט. במהלך 2004 הם זומנו לחקירות באגף המשמעת של הנציבות. חוקרי הנציבות האשימו אותם בהמרדה בכך שהתכנסו במשרדו של עורך דין יעקב פרסקי ודנו בתוכנית להדחתה של המנהלת החדשה... העובדים אכן התכנסו בימים שלאחר המינוי והביעו דאגה לנוכח מה שנראה להם כהשתלטות נושאת ארומה פוליטית של שחר ושל אנשיו על האגף. תיקי המשמעת נגדם פתוחים עד היום, ממתינים להחלטה. מחוז ירושלים, שבו הם מועסקים, מנהחל בשם הציבור מאוד מיליוני שקלים באווירה של חשנות וחוסר אמון בין העובדים למנהל... עולה החשש כי האגף למשמעת בנציבות מנוצל, שלא בטובתו ושלא ברצונו, לצורך רדיפת עובדים ופגיעה בזכויות יסוד שלהם, כאשר כל מטרת הלונות כנגד העובדים היא הטלת אימה במקום העבודה והשתקת כל ניצוץ של ביקורת". "

"פשיטת רגל" / עמרי אסנהיים, מוסף לשבת, מעריב, 9.12.05

אפוטרופסות לאישה בגוף וברכוש - מעמד ההורה, הבנים, ופקידת הסעד בעיני בית משפט לענייני משפחה - השופט אסף זגורי

דצמבר 2010 - מדובר באשה שאובחנה כחולה באלצהיימר ויש מחלוקת בין בנה לבתה מי ימונה כאפוטרופוס לגופה ולרכושה. הבת (המבקשת) הגישה בקשה למינויה כאפוטרופוסית בגוף וברכוש. שופט לענייני משפחה נצרת אסף זגורי הציע בתחילת הדיון כי הבן (המשיב) והבת יהיו יחד אפוטרופסים בגוף וברכוש, המשיב הסכים, המבקשת סרבה.

 

אסף זגורי

השופט זגורי החליט בתום דיון כי האם תישאר בבית האבות לשם הובאה בחסות שירותי הרווחה ללא תיאום עם המשיב, השופט מינה את הבן והבת אפוטרופוסים בגוף, ואפוטרופוס חיצוני ברכוש.

החלטת השופט זגורי (מה- 28 בנובמבר 2010) המשתרעת על כ- 15 עמודים מראה על תפיסת הרווחה ומערכת בתי המשפט לענייני משפחה ויחסה לנפשות הפועלות בהליך מינוי בכפייה אפוטרופוסים לאמהות ואבות משפחה.


השופט אסף זגורי ופקידת הסעד שמינה נכשלו בטיפול באישה ומשפחתה
השופט לענייני משפחה אסך זגורי ופקידת הסעד שמינה הותירו משפחה מסוכסכת, האמא הוצאה מביתה ומשפחתה לבית אבות בפתאומיות ללא ידיעת בנה (המשיב ג') ובניגוד לרצונה ונכפה עליה להישאר שם. מונה אפוטרופוס חיצוני לענייני רכוש למרות רצון ילדיה להיות אפוטרופוסים.

מעורבות בית משפט לענייני משפחה ופקידת הסעד הביאו לאובדן כל סמכות הילדים בגורל אימם
בתחילת הדיון סבר השופט זגורי כי יש למנות את הילדים לאפוטרופסים על האמא: " יותר מכל, נראה היה לי נכון לעשות מאמץ ולהגשים את רצונה זה של החסויה. החסויה זקוקה לילדיה שיטפלו בה ולא לגוף חיצוני שאינו מכיר אותה ואת צרכיה... סברתי שנסיבות העניין הלמו מינוי מי מבני המשפחה דווקא כאפוטרופוס לגופה ולרכושה של החסויה ולא גוף חיצוני. זאת בייחוד לאחר שנודע לבית המשפט כי ביום 15/9/2010, החסויה הוצאה מביתה לבית האבות". (סעיפים 2, 6)
ואולם החלטתו בסוף הדיון היה נטרול הילדים מכל סמכות אפוטרופסות על אימם מאחר והבת שרצתה להיות אפוטרופוסית לבדה ביקשה הכרעה שיפוטית. השופט אומנם פסק כי הילדים יהיו אפוטרופוסים בגוף אך כפה הישארות האם בבית אבות. האפוטרופסות ברכוש קבע השופט לגוף חיצוני.


השופט אסף זגורי מאשים ופוגע בילדיה של האשה, ומעצים את פקידת הסעד במינוח מעולם הפולחן
השופט זגורי מכנה את בני המשפחה בהחלטתו "ניצים": "פקידת הסעד סבורה, כי נוכח "המלחמות" בין הניצים, הפתרון הנכון והראוי ביותר הוא הכנסת החסויה לבית האבות". (סעיף 35)
עמדות לא יציבות: "עמדת המשיב 3 אינה יציבה" (סעיף 37) ועוד...
מאידך במשפט אחד הוא מרמז על קדושת פקידת הסעד ומכנה התנהגות הבן כמהלך אימים: "בית המשפט מצר על הניסיון להלך אימים על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה" (סעיף 50). ועוד...

אין לקבל התבטאותיו המיותרות של השופט אסף זגורי, מדובר במשפחה אשר אירוע קשה רובץ על כתפיה ולעתים יתכנו כעסים במקרים כאלו, מאידך הכינויים שמתייג השופט זגורי את בעלי הדין מיותרים ואינם תורמים לקידום טובת האמא וילדיה, אלא להשחרת שמם של ילדיה ולעיוות המשפט והצדק.
המחמאות הפנטזיונריות מעולם הפולחן שמרעיף אסף זגורי על פקידת סעד - עבודת קודש, יוצרים עיוות דין. זגורי מנסה ליצור רושם כי יש לקבל ולהאמין לכל מוצא פיה של הפקידה, בעוד יש להסתמך על עובדות והיגיון. ועל זה נאמר: "פתי יאמין לכל דבר" (משלי יד, טו)

מינוי אפוטרופוס לחסויה מבלי שבית המשפט שמע את דעתה אם היא מסוגלת להבין בדבר וניתן לברר דעתה כנדרש בסעיף 36 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
השופט אסף זגורי מקדיש כ- 23 סעיפים להסביר מדוע האישה חסויה ובסוף קובע שהיא חסויה (סעיף 32), ואולם הנדרש ע"פ חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 36 לא בוצע. לא צוין בשום מקום בהחלטת השופט שמע את החסויה אם היא מבינה דבר. חירותה ורכושה היקרים מכל נלקחו מהאישה מבלי שהיתה התייחסות כלשהי לסעיף 36 החשוב.

בעיית אבחנה בין עובדות לדעות בהחלטת השופט זגורי
בסעיף 21 כותב זגורי בהחלטתו: "בתעודת עובד ציבור של פקידת הסעד מיום 28/8/10, נקבע מפורשות כי מצבה הקוגניטיבי של החסויה אינו טוב, עושה רושם כי היא אינה צלולה, יש לה זכרון חלקי, ובזכות אותו מצב קוגניטיבי ירוד המרחיק אותה מהמציאות, היא לא נקלעה לקלחת המריבה בין ילדיה (עמ' 4 לתסקיר)"
זגורי מתייחס אל עמדת פקידת הסעד כי מצב האישה הקוגנטיבי ירוד, אינו טוב, אינה צלולה, וכו' כאל עובדות. זגורי כותב ומשתמש בביטויים אובייקטיביים אמינים כגון: התסקיר מכונה "תעודת עובד ציבור", ועמדות פקידת הסעד מכונות "קביעות" ("נקבע מפורשות כי מצב...").
גישתו של זגורי מוטעת. פקידת הסעד היא סובייקט בעל רגשות ואינטרסים, והתרשמותה אינה עובדה אלא דעה שיש לבחון ולאמת. בנוסף החסויה היא גם סובייקט שלפעמים התנהגותו משתנה מעת לעת.
בדו"ח ועדת סלונים נבו מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק. - מן הראוי היה כי השופט זגורי יתייחס ביתר זהירות ל"קביעותיה" של פקידת הסעד שמינה.


השופט אסף זגורי סבור כי אין לפקפק בתעודות רפואיות המוגשות לבית משפט לענייני משפחה
השופט כותב בסעיף 24 בהחלטתו: "תעודת רופא הינו הכלי הראשון במעלה שבית המשפט מסתמך עליו במינוי אפוטרופוס לחסוי. אם בית המשפט יתחיל לפקפק במהימנות כל תעודה רפואית שתוגש לפתחו, לא תהא לא כל אפשרות לסייע לחסויים בזמן אמת ולמנות אפוטרופסים".
עמדתו של השופט זגורי מוטעת מיסודה. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 36 קובע כי בית המשפט ישמע את החסוי אם הוא מבין דבר וזה הדבר הקובע (מה שזגורי לא ביצע). בנוסף ידוע כי מומחים רפואיים נוטים לכתוב חוות דעת ע"פ בקשת המזמין, או שהמזמין חוות דעת רפואית בוחר מראש מומחה המתאים לו.


פקידת הסעד פעלה בדרך תוקפנית ופתאומית להוצאת האישה מביתה לבית אבות ללא צו בית משפט
השופט זגורי כותב: "על מנת להימנע מספק ספיקה, ראוי היה כי פקידת הסעד הייתה פונה בעצמה לבית המשפט ו/או מפנה את הצדדים בבקשה מתאימה, בייחוד שעה שלא הייתה דחיפות ובהילות בהוצאת החסויה לסידור החוץ ביתי"

ניגוד עניינים - פקידת הסעד שהוציאה בתוקפנות את האישה מביתה לבית אבות גם קובעת את מצבה במוסד - ע"פ זגורי
זגורי כותב (פסקה 55): "בדיווח פקידת הסעד מיום 24/11/10 אשר נעשה לבקשת בית המשפט לאחר שפקידת הסעד נפגשה עם החסויה, עולה כי החסויה במצב פיזי טוב מאוד והופעתה הפיזית אף השתפרה לעומת הופעתה עת התגוררה בביתה. זאת ועוד, היא שידרה נינוחות ולא אמרה ו/או הביעה צער על המעבר ואף לא דיברה על חזרה לביתה ו/או על געגועים לביתה. החסויה לא שידרה מצוקה והתייחסה למעבר מביתה לבית האבות כמהלך שנעשה בהסכמתה".
זגורי ביקש ומקבל את חוות דעת פקידת הסעד על מצבה של האישה בבית האבות, למרות שפקידת הסעד היא ששלחה אותה לשם בצורה תוקפנית ופתאומית, וכן בנה של האישה ביקר את פקידת הסעד על כך. ברור שבנסיבות אלו פקידת הסעד תציג שמצב האישה טוב ואכן כך רשמה הפקידה בדיווח.
זגורי מקבל את הדיווח הלוקה בניגוד עניינים כ"תורה מסיני".


שימוש במינוח הפולחן עבודת הקודש ככלי ניגוח
השופט זגורי על פקידת הסעד: "בית המשפט מצר על הניסיון להלך אימים על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה"
תפיסתו של שופט בית משפט לענייני משפחה בנצרת אסף זגורי היא שפקידת הסעד עושה "מלאכתה בקודש", קל וחומר לתפיסתו כי השופט עוסק ב"מלאכת קודש הקודשים" שהרי הוא השופט מעליה, הוא מינה אותה ומחליט אם לקבל את המלצותיה ואם לאו. בנוסף לתפיסתו יש עוד אלפי עובדים סוציאליים ושופטים העושים מלאכתם בקודש וקודש הקודשים. בדימויים אלו מעולם הפולחן יש מסר ברור לבעלי הדין ולאזרחים כי שופטי משפחה ופקידי הסעד עושים עבודת קודש ואין לחלוק עליהם, ומי שחולק או מבקר את עושה מלאכתו בקודש הוא כופר.

ביקורת על פקידי סעד כמוה כלהלך אימיםהשופט זגורי על פקידת הסעד: "בית המשפט מצר על הניסיון להלך אימים על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה"
טענתו של השופט זגורי כי מהלכים על פקידת הסעד אימים נובעת מכך ש"ב"כ המשיב 3 (הבן), כי מהלך זה של הוצאת החסויה מביתה לבית האבות לא היה על דעתו של המשיב והיה בגדר חטיפה ברשות פקידת הסעד", כלומר אין מדובר פה באיומים או תקיפה על פקידת הסעד אלא ביקורת של בן שפקידת הסעד הובילה להוצאת אימו המאובחנת באלצהיימר מביתה ומשפחתה לבית אבות ללא ידיעתו.
מדוע אם כן טוען השופט זגורי על פעולת ביקורת בבית משפט בדלתיים סגורות כנגד פקידת סעד כ"להלך אימים"?
התשובה ברורה: השופט זגורי מסביר זאת בהמשך משפטו: "על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה", כלומר פקידת הסעד עושה עבודת קודש ומי שמבקר אותה הרי הוא כופר, ומן הסתם גם "מהלך אימים".

קישורים:

• לשכת הרווחה בת ים - דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי - דע, כי כל הדיווחים וההערכות של פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה, הבלים ודברי בלע הם ברוב המוחלט של המקרים, ויש לבדוק אותם ע"פ העובדות, ראיות, והיגיון, ומי שמקבל את מוצא פיהן כסוף פסוק הריהו פתי, ואם הוא שופט הריהו פועל ברשעות. .... בעוד האישה בסכנת חיים בירידה במשקל של 10 ק"ג בחודש, העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה בבת ים כותבות באופן מרושע, דברי בלע, כאילו היא מחויכת ומצבה טוב...
• כישלון השופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה - השופט שמואל בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול - חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה...
• אוגוסט 2010 - אפוטרופוסית יקירת רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה: עו"ד, עו"ס ירדנה נילמן - סיפור על אהבה ועושק - בסיפורה של הקשישה שרה כהן, פקידות הסעד ממינהל הרווחה עיריית תל אביב רודפות אחריה כדי למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת “טיפול תרופתי” (סמים פסיכיאטריים) שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה מושחתים אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. פקידי הסעד אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ”לטפל” בה ללא הפרעה. ביתה של שרה הולאם לטיפול האפוטרופסית ירדנה נילמן שהואשמה במרמה והפרת אמונים ובעושק קשישים במקרים נוספים אחרים. נילמן מונתה ע"י פקידות הסעד של עיריית ת"א בניגוד לחוק ולכללים...
• פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה"
• דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין - מאי 2009
• פקידי הרווחה - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם