‏הצגת רשומות עם תוויות משרד המשפטים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משרד המשפטים. הצג את כל הרשומות

המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים: ליקויים חמורים בהתנהלות בדוח מבקר המדינה

דצמבר 2010 - ליקויים חמורים בהתנהלות המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים בדוח מבקר המדינה שפורסם בעניין. הפרק העוסק במרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים מעלה ליקויים משמעותיים הנוגעים לדרך הטיפול באנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם ולענייניהם, ופעמים רבות גם אין אדם קרוב להם המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה.  

זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הפקרת קשישים לעושק והזנחה
זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות
  
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן לטיפול בחסויים בחובותיה הבסיסיות כלפי אוכלוסיה חלשה זו. מחובתם של כל הגורמים הנוגעים בדבר להשלים בהקדם את תיקונם של ליקויים אלה על מנת לסייע לכך שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תזכה לפתרון הולם למצוקותיה.

להלן תמצית הדוח - לקריאת הפרק המלא על מחדלי המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים הקלק כאן

תקציר

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן - החוק), קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. על פי החוק, אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס נקרא חסוי. מינוי האפוטרופוס יכול להינתן על גופו (להלן - לעניינים אישיים) או על רכושו של החסוי או על שניהם.

הקרן לטיפול בחסויים (להלן - הקרן) היא תאגיד אפוטרופסות שהוקם כהקדש ציבורי בשנת 1977 על ידי האפוטרופוס הכללי (להלן - האפ"כ), על פי פקודת ההקדשות לצרכי צדקה . מסמך היסוד שעל פיו פועלת הקרן הוא שטר הקדש. לקרן מעמד ציבורי וממלכתי ייחודי, בהיותה מחויבת להתמנות לאפוטרופסית לחסויים שאין אדם אחר שידאג להם. היא מנוהלת בידי מועצת נאמנים שחברים בה, בין היתר, נציג משרד המשפטים ונציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה).

ביוני 1995 נחתם בין הקרן לבין המוסד לביטוח הלאומי (להלן - הביטוח הלאומי) הסכם המסדיר את פעילותה של הקרן כמקבלת גמלה (להלן - ההסכם). על פי ההסכם תשמש הקרן מקבלת גמלת הביטוח הלאומי עבור הזכאי לגמלה (להלן - זכאי).

הקרן מטפלת בכ-3,200 חסויים ובכ-1,800 זכאים אשר חלקם מתגוררים בביתם (להלן - בקהילה) וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון ש"ח, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון ש"ח.

פעולות הביקורת

בחודשים מאי 2009 - פברואר 2010 בחן משרד מבקר המדינה את טיפול הקרן בחסויים ובזכאים ובכלל זה את תכנון דרכי הטיפול בהם, שמירת הקשר עמם והמעקב אחר מצבם. כמו כן נבחנו פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ולשמירתו. בדיקות השלמה נערכו במשרדי הרווחה, המשפטים, האוצר ובביטוח הלאומי.

עיקרי הממצאים

בדצמבר 2003, בעקבות הוראת בית המשפט העליון, גיבשו משרד המשפטים ומשרד הרווחה בשיתוף הנהלת הקרן ובהתייעצות עם תאגידי אפוטרופסות נוספים טיוטת נוהל לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות, המפרט תנאי סף לפעילותם של תאגידים אלה, בהם הקרן. עד פברואר 2010 טרם קבעו משרד המשפטים ומשרד הרווחה נוהל מחייב כאמור. זאת על אף חשיבותו הרבה של נוהל מעין זה לצורך קביעת אמת מידה בסיסית לפעילותם של תאגידים אלה ולצורך בקרה של המדינה ושל האפ"כ עליהם.

בשטר ההקדש נקבע כי על הקרן לפעול על פי מסמך הנקרא "סל טיפול" ובו הוגדרו שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול שהיא תגבה מכספיו. מסמך זה עוגן במסגרת הסדר שכר טרחה שאושר בבית המשפט לענייני משפחה באוגוסט 2007. נמצא כי במרבית המקרים שנבדקו לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית; לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות; לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות של החסוי; לא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה רכזים טיפוליים - עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

אפוטרופוס ומקבל גמלה מחויבים לבקר את החסוי והזכאי בסדירות, מספר מוגדר של ביקורים בחודש. מממצאי הבדיקה עלה כי הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. נמצא כי ל-35% מהחסויים ו-72% מהזכאים שמחובת הקרן היה לבקר לא מונה נציג מטעמה אשר יבקר אותם ויוודא כי צורכיהם הבסיסיים מסופקים, כמתחייב מסל הטיפול ומההסכם של הקרן עם הביטוח הלאומי. הקרן אף לא דיווחה לביטוח הלאומי כי לא מינתה נציגים לזכאים.

אף שהקרן הוקמה כבר בשנת 1977, עד חודש פברואר 2010, מועד סיום הביקורת, לא היו לה נהלים בכמה נושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסוי. בין היתר, הקרן לא קבעה כללים המגדירים את אופן הביקור של נציג מטעמה אצל החסוי. נמצא עוד כי הקרן אינה מקיימת בקרה מספקת על ביקורי הנציג אצל החסוי.

חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, אשר חיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני. משרדי המשפטים, הרווחה והאוצר לא פתרו את סוגיית המימון של הטיפול בחסויים חסרי אמצעים.

סיכום והמלצות

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן.

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה.



עובדי מדינה בכירים, עמוסי אגו, יצרים, שנראה וקנאה, שחיים בסביבת עבודה ילדותית, הזויה, מסוכסכת ומסוכנת

"למנות להם אפוטרופוס" / עמרי אסנהיים, סופשבוע, מעריב, 7.4.06

"הלשנות, איחולי מוות, תפירת תיקים, פנצ'ור מכוניות, ברכות בסגנון "שרמוטה", איומים ותיאום עדויות. על פי גרסאות שנמסרו בחקירה רשמית, כך נראית סביבת עבודתם של כמה מפשטנים וחוקרים בכירים, העומדים בראש אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי ואחראים לניהול נכסים בשווי מיליארדי שקלים. תחקרי מבהיל.

ברוכים הבאים לאגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במשרד המשפטים. לכאורה, מוסד מעומלן, אפור, ביורוקרטי, בעל דימוי סקסי כמו ביסקוויטים רכים בתה מהביל. אבל תשכחו את כל מה שחשבתם: בשנתיים האחרונות מזכיר הארגון את קן הקוקייה. עדויות מחקירה מסועפת המנוהלת זה זמן בנציבות שירות המדינה, ומתפרסמות כאן לראשונה, חושפות עובדי מדינה בכירים, עמוסי אגו, יצרים, שנראה וקנאה, שחיים בסביבת עבודה ילדותית, הזויה, מסוכסכת עד בלי די ולעיתים גם מסוכנת. מי אמר אני ולא קיבל? חשדות לתפירת תיקים של משפטנים בכירים נגד מנהליהם ולהיפך; מכתבים אנונימיים המצביעים על חשד לשחיתות; ישיבות חשאיות ותיאום עדויות; העלמת תיקים ציחבוריים מצד עובדים לשם חבלה בעבודת חבריהם; תרבות דיבור שמוציאה שם רע לזאת של השוק; חקירה מלוכלכת מלאת השמצות שהקרינה מידי יום על הנעשה במשרד. "אזרח לא היה מאמין שאגף ממשלתי, ועוד במשרד כמו משרד המשפטים, מתנהל בצורה כזו", מודה אחד העובדים. "הוא היה חוטף שוק".

הליכי המכרז הבעייתיים לכאורה נחשפו לפני כחצי שנה בתחקיר "מוסף שבת" של "מעריב"... הדיונים הפנימיים שעסקו בכשרות המינוי של בר-טוב נערכו בהתכנסויות סודיות של פרקליטי המחוז... הפניייה לנציבות שירות המדינה אכן הגיעה. מצידו של עו"ד בקר... "כפי שאף הודעתי למר שחר כשהוא ניסה לאיים עליי... בהצגתו את מנהלת המחוז החדשה ניסה מר שחר להטיל את אימתו על העובדים"... בקר נענה על ידי נציבות שירות המדינה כי טענתו נבדקה ונמצאה כלא נכונה. העובדים המורדים לא השתכנעו. "הבדיקה של הנציבות היתה מריחה אחת גדולה", אמר בחקירתו גבריאל נובל, ראש מחלקת החקירות הארצית של אגף האפוטרופוס... חודשיים לאחר עדותה הראשונה של יעקובי בנציבות, קיבלו שמונה עובדים זימונים לחקירה תחת אזהרה... לכולם נמסר במכתבים הלקוניים שהם נחשדים בהתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, במסירת ידיעות ללא אישור וסמכות ובאי מילוי הוראות... יעקובי, בקושי בת 30, זכתה ללא מכרז בתפקיד מספר שתיים באגף שהיה שמור עד אז לעובדים בעלי ותק רב בהרבה... יונתן קירש עדיין עובד כפרקליט במחוז ירושלים. הוא הגיש תלונה למבקר המדינה נגד בר-טוב על התנכלות וממתין להוצאת צו הגנה לעובד חושף שחיתות. בחודשים האחרונים מנהל משרד מבקר המדינה חקירה בנוגע להתנהלותה של עו"ד בת שבע בר-טוב, מנהלת מחוז ירושלים באגף האפוטרופוס הכללי וסגנית הכונס הרשמי... כשהיתה עורכת דין במחוז תל אביב של האגף, ביקשה בר-טוב מבית המשפט למנות את עו"ד יניב ריחני למנהל מיוחד בתיק פשיטת רגל. בקשתה התקבלה... הוסיפה ברטוב בכתב ידה כי... "הכנ"ר סבור כי יש להוסיף למנהל המיוחד בגין מאמץ מיוחד תוספת של 60%, כלומר 10,800 שקל, ובסך הכל 28,000 שקל." מטעם משרד המשפטים נמסר השבוע כי "בהתחשב בתוספת, שכר הטירחה לא שיקף באופן יחסי את היקף עבודתו והשקעתו של עו"ד ריחני בתיק". בר-טוב לא ציינה כי הוא חברו של בעלה, עמית בר-טוב... במרס 2001 מינתה בר-טוב את ריחני כמנהל מיוחד בתיק פשיטת רגל נוסף שטרם הסתיים הטיפול בו. בינתיים התמודדה בר-טוב במכרז לניהול מחוז ירושלים. עו"ד ריחני חתם על אחד ממכתבי ההמלצה שלה לוועדת המכרזים. ביוני 2004 פורסמה בעיתונים מודעה מפורטת מטעם כונס הנכסים הרשמי שעליה היתה חתומה בר-טוב, מתוקף תפקידה כמנהלת המחוז, המזמינה הגשת הצעות לרכישת בית החולים ביקור חולים, אחד מתיקי הפירוק הגדולים.... הופיע להפתעת חבר ועדה אחד לפחות בעלה, עו"ד עמית בר-טוב, כבא כוחו של המציע השני, קבוצת "לידר"... עו"ד ריחני, אותו אחד מהסיפור הקודם, שותפו של בר-טוב להגשת ההצעה.בשלב מסוים בשיחה איבד בר-טוב את שלוות רוחו. "שלא יהיו לך ספקות שאם אתה הולך לכתוב כתבה חד-צדדית אני אשב בצד ואסתכל", הוא אמר. "אני לא אשתי, חמוד... אני ארדוף אותך עד סוף ימי חייך... יש לי פה מסמכים על כל דבר... אני אמרתי לך מראש. הזהרתי אותך". "איימת, לא רק הזהרת. "גם איימתי עליך". "


מינוי אפוטרופוס לחסוי - הונאה ועושק בחסות בתי משפט לענייני משפחה ופקידות הסעד

שמואל בוקובסקי - מינוי מופקר אפוטרופוס לאישהתחקיר הארץ - 3.5 מיליארד שקלים של חסרי ישע מנוהלים על ידי אפוטרופוסים ללא פיקוח , דנה ויילר-פולק , הארץ , מרץ 2012
למרות פרשת הונאה של מיליונים ואינספור תלונות, האפוטרופוס הכללי מודה שאין בידיו את המידע הדרוש לפיקוח על סכומי העתק של חסרי הישע

"יש כאן שרשרת שלמה... במחלקות הרווחה התיק המורכב של האדם בעל המוגבלות הוא אחד ממאות, והעובדת הסוציאלית תעדיף לעתים קרובות לדחוף למינוי אפוטרופוס בו. גם הרופאים ירשמו דבר ראשון שאדם זה זקוק לאפוטרופוס. והשופט עמוס התיקים, שסומך על אנשי המקצוע, ייתן להמלצותיהם תוקף של פסק דין - והנה מונה עוד אפוטרופוס. לצערי, במדינת ישראל כלי האפוטרופסות משמש את אנשי המקצוע כדי לקבל החלטות על האדם מעל ראשו, בלי שיפריע".
היד הקלה על ההדק הובילה לריבוי אפוטרופוסים: כיום יש בארץ קרוב ל-54 אלף - יותר ממספר החסויים

עובדת סוציאלית ועורכת הדין לשעבר ירדנה נילמן אהבה את החיים הטובים. נסיעות לחו"ל, מסעדות, טיפולי ספא. מיליוני השקלים שעברו בחשבונות הבנק שלה מימנו בנדיבות את האהבה הזאת. אלא שהמיליונים האלה לא היו שלה. זה היה כספם של 20 מבין 130 חסרי ישע, בהם חולי נפש ולוקים בשכלם, שנילמן עמדה בראש תאגיד האפוטרופסות שהיה אחראי להם. היום, בעוד נילמן מרצה שבע שנות מאסר וחצי לאחר שהורשעה בגניבה של 7.2 מיליון שקלים, ממתין להחלטת הפרקליטות תיק נגד תאגיד אפוטרופסות נוסף והעומדת בראשו. גם את התאגיד הזה, קרן דורי דורות, האחראי ל-200 חסרי ישע, ניהלה בעבר נילמן לפני שפרשה והקימה תאגיד משלה.

ההונאה של נילמן והחשד להונאה בקרן דורי דורות הם מקרים קיצוניים אבל משקפים בעיה רחבה: היעדר פיקוח על האנשים המנהלים את חייהם של כ-44 אלף חסרי ישע, מקבלים למענם החלטות משמעותיות ואף הרות גורל ושולטים בכספם וברכושם. קשה להפריז בנחיצות הפיקוח בתחום האפוטרופסות, המשלב בין אנשים חסרי הגנה ורכוש הנאמד כיום ב-3.5 מיליארד שקלים - שילוב נפיץ מלכתחילה. אבל למרות ההדים של פרשות נילמן ודורי דורות, למרות השנים שחלפו מאז, בפועל לא השתנה הרבה: במסמך המצוי בידי "הארץ" מודה הגוף האחראי לפיקוח - אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים - כי אין בידיו המידע שיאפשר כלל פיקוח אפקטיבי.

המסמך הזה הוא תשובה למכתב ששיגר ארגון "בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות", הפועל בתחום זה כמה שנים. "קיבלנו תלונות רבות מחסויים, מבני משפחה ואף מאנשי מקצוע, ובעקבותיהן החלטנו להיכנס לעומק הנושא וחיפשנו מידע", מסביר עו"ד יותם טולוב מ"בזכות". "כשהבנו שאין ממש מידע כזה, פנינו לאפוטרופוס הכללי על פי חוק חופש המידע".

התשובה של אגף האפוטרופוס הכללי, שמאז מאי 2011 עומד בראשו ד"ר דוד האן, הדליקה נורה אדומה. בתשובתו מודה האגף כי אין בידיו שורת נתונים בסיסיים: לאפוטרופוס הכללי אין נתונים על החלוקה המדויקת בין אפוטרופוסים חיצוניים בתשלום לאלו שהם קרובי משפחה או ידידים, גם לא תיעוד כולל של תלונות. רבים מהאפוטרופוסים אינם שולחים אליו דו"חות פעילות שנתיים כמתחייב מהחוק, ולכן הוא אינו מתוודע למצבם של חסויים רבים ולמה שנעשה לרווחתם וברכושם. את מבקר המדינה, כפי שנחשף כאן, כבר הניע המצב הזה לפתוח בחקירה.

האפוטרופוס הנעלם

י', שחווה בעבר התמוטטות עצבים ופגיעת נפש, הוא אחד מעשרות אלפי האנשים שפקידת סעד המליצה למנות להם אפוטרופוס ובית המשפט לענייני משפחה אישר את בקשתה, על פי הנוהל. בתחילה דאגה בתו לכל ענייניו אך לפני חמש שנים היא נהרגה בתאונת דרכים. מאז יש לו אפוטרופוס חיצוני. כמו אחרים כמותו - גם אלו המתקיימים מקצבת נכות חודשית של 2,160 שקל - נאלץ י' לשלם לאפוטרופוס החיצוני תשלום חודשי: 450 שקל. הוא מעיד שלא ראה את אנשי האפוטרופוס שלו תקופה ארוכה.

"אני משלם להם בכל חודש בחודשו מאות שקלים והם מגיעים לכאן פעמיים, אולי שלוש בשנה. בזאת מסתכם הקשר מבחינתם", הוא מספר. "יש לי מספר כללי ואליו פניתי לפני שנה כשרציתי שישחררו לי סכום גדול יותר מהקצבה החודשית. לקח לי כמעט חודשיים להשיג את האדם שאמור לעשות את זה. כשביקשתי פגישה כדי לדעת מה מצבי הכלכלי אמרו לי בכל פעם שיחזרו לתאם, ועד היום אני מחכה".

תלונות מהסוג של י' - על הקושי של מי שמכונים "חסויים" ליצור קשר עם האפוטרופוסים שלהם ולקבל מהם מענה לבקשות - הן השכיחות ביותר בין אלו שהניעו את ארגון בזכות לפנות לאפוטרופוס הכללי. אבל, על פי טולוב, הבעיה מתחילה עוד לפני כן, בעצם מינויים של האפוטרופוסים בארץ.

"יש כאן שרשרת שלמה", הוא אומר. "במחלקות הרווחה התיק המורכב של האדם בעל המוגבלות הוא אחד ממאות, והעובדת הסוציאלית תעדיף לעתים קרובות לדחוף למינוי אפוטרופוס בו. גם הרופאים ירשמו דבר ראשון שאדם זה זקוק לאפוטרופוס. והשופט עמוס התיקים, שסומך על אנשי המקצוע, ייתן להמלצותיהם תוקף של פסק דין - והנה מונה עוד אפוטרופוס. לצערי, במדינת ישראל כלי האפוטרופסות משמש את אנשי המקצוע כדי לקבל החלטות על האדם מעל ראשו, בלי שיפריע".

היד הקלה על ההדק הובילה לריבוי אפוטרופוסים: כיום יש בארץ קרוב ל-54 אלף - יותר ממספר החסויים - ועוד 11 תאגידי אפוטרופסות המורכבים מעורכי דין ועובדים סוציאליים, העיקריים שבהם הקרן לחסויים, ש.פ.ר, אקי"ם לאפוטרופסות, גג לחוסה ולנזקק. באגף האפוטרופוס הכללי מסבירים את ההפרש המספרי בכך שלעתים יש לחסוי יותר מאפוטרופוס אחד; טולוב טוען שבישראל שיעורם גבוה יותר מבמדינות אחרות, בהן אנגליה למשל. למרות האינפלציה הזאת, החוק בארץ לא קובע קריטריונים שאדם או תאגיד צריכים לעמוד בהם כדי למלא את התפקיד. לפני כמה שנים גיבשו אמנם משרד הרווחה והאפוטרופוס הכללי נוהל לאישור תאגידים בתחום, אבל גם הוא לא מכיל כללים מהותיים.

המגבלה הזאת רק מחדדת את הצורך בפיקוח על אלו האחראים לענייניהם של החלשים ביותר בחברה. ואכן החוק כשלעצמו מחייב כל אפוטרופוס חדש להגיש בתוך 30 יום דו"ח המפרט את נכסי החסוי וחובותיו, ומכאן והלאה למסור דו"ח פעילות שנתי עם פירוט פעולותיו, אופן ניהול רכושו של החסוי והתשלומים שנעשו. אלא שמכתב התשובה של האפוטרופוס הכללי מגלה שאין בידיו מידע על מספר האפוטרופוסים שהגישו דו"ח עם מינויים, וכי דו"חות שנתיים הוגשו רק על 21,232 חוסים, מחצית בלבד מהמספר הכולל (נכון ל-2010).
המקרה של עו"ד ירדנה נילמן, שמעלה בכספים במשך שלוש השנים 2006-2008, ממחיש עד כמה המצב הזה בעייתי.

יאכטה במקום טיפול שיניים

בשנת 2006 פרשה נילמן מניהול תאגיד דורי דורות והקימה חברה לשירותי אפוטרופסות בתל אביב. כמה שנים אחר כך, בדיון בבית משפט על מכירת דירה של חסויה, היא צירפה לתיק את הדו"חות הכספיים. רק אז החלו נציגי האפוטרופוס הכללי לחשוד שלא הכל תקין בחברה של נילמן, ושהחסויים שבטיפולה לא זוכים בהכרח לטיפול מסור וחף מאינטרסים.

בדיקה העלתה שהחשדות מוצדקים: נילמן ובן זוגה, יהושע שאול, הקימו חברת קש, "א.י.ש סיוע שירותים ואחזקה בע"מ", בכתובת זהה לכתובת חברת האפוטרופסות. כבעלת החברה החדשה נרשמה חברתה של נילמן מירב לוי. לוי פתחה לחברה חשבונות בנק, אבל בפועל היו נילמן ושאול בעלי השליטה בחברה ובחשבונותיה.

במשך שלוש שנים, על פי גזר הדין, הורתה נילמן על העברת כספי חוסים לחשבונות א.י.ש. על פי הוראותיה הוציאה לוי לשאול כרטיסי אשראי ומסרה לו שקים פתוחים וחתומים. באמצעות אלה יצא שאול לחגיגת קניות מתמשכת בהיקף של כחצי מיליון שקלים. בני הזוג גם משכו במזומן סכום מצטבר של יותר ממיליון שקל, ובסך הכל הונו כך את החוסים בקרוב לשלושה מיליון שקלים.

אבל לנילמן היו עוד דרכי פעולה. ביולי 2007, למשל, היא מכרה את דירתה של החסויה מ"א בהרצליה ביותר מ-800 אלף שקל. עד שהסכום הועבר לחסויה, שסבלה מאי התמצאות בסביבה, הוא כבר ירד לפחות מ-300 אלף. בו בזמן הלכו חשבונותיה של מ"א והתרוקנו. 69 אלף שקל נמשכו מחשבון הבנק שלה, 175 אלף שקל נוספים יצאו מקופת הגמל. את חובה של מ"א לבית האבות שבו שהתה מימנה נילמן בכספו של חסוי אחר.

נילמן ושאול הסוו את הגניבות על ידי זיוף מסמכים וחשבוניות ורישומים חשבונאיים כוזבים. כשעורכת הדין גנבה 15 אלף שקל מא"ב, חסוי פגוע ראש, היא רשמה שהכסף נמשך לצורך טיפול שיניים. היא רק שכחה להוסיף שהמטופלת היתה היא עצמה. ובכלל, טיפולי שיניים התגלו בתאגיד האפוטרופסות כמכרה זהב. כאשר כצ"ס, חסויה בשל מחלת פרקינסון, קיבלה טיפול שיניים ב-800 שקל, חייבה נילמן את חשבונה ב-38,800 שקל וצירפה קבלה משופצת.

גם משקפיים ומכשירי שמיעה היו סעיף נוח למשיכת כספים. מחשבונה של מ"א, אותה מחלבה אין-סופית, משכה נילמן 12 אלף שקל לרכישת משקפיים ומכשירי שמיעה - למרות שמ"א כלל לא הרכיבה משקפיים. מחשבונו של דב"ע, שסבל מדמנציה, משכה נילמן רק 2,600 שקל לרכישה מדומה של משקפי ראייה. מצד שני, ביולי 2007 היא העבירה מהחשבון הזה 200 אלף שקל לשלושה חשבונות שונים של חברת א.י.ש. נילמן לא ויתרה גם על גניבת 200 אלף שקל מחסויה לאחר אירוע מוחי, ממש ביום מותה.

הכספים הללו מימנו את החיים הטובים ואפשרו דאגה לרווחתם של בני המשפחה. כ-18 אלף שקל שולמו תמורת מעגן ליאכטה של שאול במלון בטבריה, 29 אלף לרכישת אופנוע ים, ו-40 אלף מימנו טיול של שאול ובני משפחתו לתאילנד. 200 אלף הועברו לאחיה של נילמן, ומדי חודש דאגה זו גם להעביר 3,500 שקל לבנה.

בינואר 2011 גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב על נילמן שבע וחצי שנות מאסר. לוי הורשעה ונידונה לחמישה חודשי מאסר בעבודות שירות. שאול נהרג בתאונת דרכים בנובמבר 2008, לפני תחילת ההליכים.
.
פלייליסט על האפוטרופסית העובדת הסוציאלית ירדנה נילמן יקירת בתי משפט לענייני משפחה

.
פרשת נילמן לא היתה סוף פסוק. ב-2009 התעוררו חשדות לגבי קרן דורי דורות, התאגיד שנילמן ניהלה לפני שהקימה את החברה העצמאית שלה. אנשי האפוטרופוס הכללי חשדו כי גם כאן נעשתה מעילה בהיקף של מיליוני שקלים והגישו תלונה במשטרה נגד התאגיד והעומדת בראשו, אתי לוי. ביוני 2009 פשטה המשטרה על משרדי העמותה ועל ביתה של לוי. בפשיטה נתפסו ספרי העמותה, והחקירה שנפתחה אז העלתה את החשד שגם כאן נעשה שימוש בשיטות הדומות לשיטותיה של נילמן. בינתיים נסגר דורי דורות, אך תיק החקירה עדיין פתוח.

למרות הסכנות ששני המקרים מגלמים - וכך גם חשדות שהובילו לבירור הנערך בתאגיד ש.פ.ר ממש בימים אלה - אין פעולת אכיפה ממשית בהגשת הדו"חות. מבקר המדינה, בדו"ח מ-2004, כבר קבע שאפוטרופוסים רבים לא מגישים את הדו"חות במשך שנים. אך גם היום המצב לא השתנה באופן ניכר. מצד שני, לנוכח היקף כוח האדם במשרד האפוטרופוס הכללי - 21 עובדים שבדיקת הדו"חות היא אחד מתפקידיהם - לא מופרך לתהות איך היו נבדקים כל הדו"חות, אילו הוגשו.

אם בענייני האפוטרופוסים האחראים לכל היבטי חייו של החסוי או רק לענייני הרכוש יש פיקוח רופף, תחום מינויי האפוטרופוסים לענייני הגוף בלבד כבר פרוץ לגמרי. זה שנים שמשרד הרווחה ומשרד המשפטים מטילים זה על זה את האחריות לאפוטרופוסים האחראים לענייני הגוף בלבד, כלומר למקום המגורים, לצרכים רפואיים, תעסוקה ועוד. משרד המשפטים, באופן פרדוקסלי, טוען שהוא מבין ברכוש ולא ברווחתם של מוגבלים ולכן זה תפקידו של משרד הרווחה. משרד הרווחה עונה שאין לו תקנים ושהפיקוח מופקד בידי משרד האפוטרופוס. ובינתיים איש לא מופקד על התחום הזה ולאפוטרופוס הכללי אין עליו שום נתון.

אפוטרופוס לנצח

מגבלות המערכת לא הרתיעו את סופי ציגלר, מתאמת טיפול במסגרת דיור מוגן בקהילה "שלו". במהלך עבודתה הכירה ציגלר את ד', הסובל מסכיזופרניה. באחד מאשפוזיו חווה ד' התקף פסיכוטי ואמר כי יחלק את כל כספו ברחוב. הפסיכיאטר שטיפל בו נבהל ומיהר להחתים אותו על אפוטרופסות. מאז, במשך 18 שנה, הופקד עליו אפוטרופוס. תחילה היתה זו אחותו, אך ד' לא היה מרוצה וביקש אפוטרופוס חיצוני.

"שילמתי להם 450 שקל בחודש וכשביקשתי להפחית דמי ניהול לא הצלחתי", הוא אומר. "כל פעולה באמצעותם היתה מסורבלת, אם רציתי טיפול שיניים היה צריך לקבל אישור ולהסדיר את העברת הכסף. אתה מרגיש כמו אדם עם בייביסיטר בכל הנוגע לכספים".

ציגלר נרתמה לסייע לד'. "אני מלווה משתקמים רבים עם בעיות כלכליות אבל ד' שונה. הוא אדם עצמאי שמנהל את חשבונותיו ודירתו באופן מוקפד, זה לא האדם שיש לשלול ממנו את עצמאותו", היא אומרת. היא ערכה בירורים, השיגה המלצות וצירפה את שלה. "לי לא היו הכוחות להילחם", מעיד ד', "אבל סופי לא ויתרה. היא בדקה מה הדרך לעשות זאת, רדפה אחרי אנשי הטיפול שהמלצתם נדרשה, כתבה המלצה והביאה לביטול המינוי. מאותו יום אני עובד בשוק החופשי, מנהל את הדירה באופן עצמאי, וזה תרם להמשך חיי בצורה טבעית יותר".

"מתוך בורות אנשים חושבים שמינוי אפוטרופוס זה הפתרון הקל, ‘יאללה, תחתום והכל יהיה טוב'. לא מעמיקים במשמעות של ביטול חירות של אדם", אומרת גם ציגלר. "איש גם לא עורך ביקורת תקופתית, לבדוק אם יש צורך בהמשך המינוי. כך קורה שאנשים נשארים עם אפוטרופוס שנים רבות, לעתים ללא צורך. אני שמחה שהמאבק שלנו הצליח".

אבל ד' הוא רק חסוי אחד והמאבק לא הסתיים. בדצמבר 2011 התקיים דיון בעניין בוועדת חוקה, חוק ומשפט, שבו הודתה נציגת האפוטרופוס כי בשל מחסור בכוח אדם הם אינם מצליחים לעמוד בחובותיהם. מה ששמע בדיון הניע את יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, למתוח ביקורת חריפה: "לצערי הרב, אנחנו לא עושים עבודה טובה, הן בחקיקה, הן בפסיקה, הן בפיקוח, וצריך לשנות את המצב".
.
פלייליסט על התעמרות והתעללות הממסד בקשישים

.
בניסיון נוסף לעשות בדיוק את זה פנה באחרונה בזכות למשרד מבקר המדינה בבקשה שיחקור את טענותיו. בדיקת "הארץ" מעלה שהתפרץ לדלת פתוחה וכי דו"ח בנושא עומד להתפרסם בקרוב. בשורה אחת טובה יש בכל זאת לחסרי הישע: בעקבות פרשת נילמן גיבשו נציגי משרד הרווחה, האפוטרופוס הכללי והיועץ המשפטי לממשלה קריטריונים מהותיים להכרה בתאגיד אפוטרופסות, לרבות היעדר עבר פלילי וניסיון הצוות.

תגובת משרד המשפטים: "הטענה שאין בידי האפוטרופוס הכללי מידע לגבי החסויים שבפיקוחו אינה נכונה. כל צווי המינוי לאפוטרופוסים מועברים לאפוטרופוס הכללי על ידי בתי המשפט לענייני משפחה, ובימים אלה שוקדים צוותים משותפים על יצירת ממשק ממוחשב להעברת המידע באופן שוטף. ככלל, הפיקוח הוא פרטני ביחס לכל חסוי וחסוי, וכל תלונה נבדקת לגופה ומצויה בתיק הפיקוח. בעקבות דו"חות קודמים של מבקר המדינה שיפר האפוטרופוס הכללי את מערך הפיקוח, והדבר בא לידי ביטוי בשיפור ניכר בהיקף הדו"חות המוגשים ובקיצור משך הזמן לבדיקתם. האפוטרופוס הכללי רואה לנגד עיניו את טובת החסויים, וכתוצאה מפעילותו נדרשו אפוטרופוסים שלא מילאו תפקידם כיאות לתת על כך את הדין".

תגובת משרד הרווחה: "האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי מכנס ועדות אבחון בכל שלוש שנים, ועל פי צורך, לבחינת הצורך באפוטרופוס".

גיא סתיו, מנהל ש.פ.ר: "האפוטרופוס הכללי ערך ביקורת במקום במסגרת תפקידו ונציגו הגיש טיוטת ביקורת. התבקשנו להעביר תגובתנו, וזו תימסר בימים הקרובים. אני מניח כי כשיתקבלו תשובותינו ויתקיימו הידברויות הכל יסתדר".

קישורים: