אפוטרופסות: מושגי יסוד, הליך מינוי אפוטרופוס ודרכי התמודדות

אפוטרופסות: מושגי יסוד, הליך מינוי אפוטרופוס ודרכי התמודדות - מאמר מארגון בזכות

רקע

הגבלת כשרותו המשפטית של אדם ומינוי אפוטרופוס עליו מהווה פגיעה קשה בזכותו של האדם לאוטונומיה אישית ולחירות. מינוי האפוטרופוס מצמצם את העצמאות של האדם ופוגע ביכולת שלו לקבל החלטות על חייו, לבטא את שאיפותיו, לבחור בחירות עצמאיות והכל על פי רצונו. עם זאת, בעיני החוק, ישנם מצבים בהם אנשים אינם יכולים לדאוג לעניינם ועל כן הם זקוקים לאפוטרופוס.

עמדת 'בזכות' היא כי כל אדם זכאי לאוטונומיה אישית מלאה על חייו. במקרים בהם אדם זקוק לסיוע כדי לקבל החלטות בנוגע לחייו הרי שיש להעדיף חלופות מתונות יותר ופוגעניות פחות בכדי לסייע לו, כגון מתן סיוע וייעוץ אישי וכן באמצעות הנגשה. במקרים בהם אין מנוס מלמנות אפוטרופוס על המינוי להיות כמה שיותר מצומצם הן במשך המינוי והן בנושאים שתחת המינוי. לבסוף, גם כאשר מונה לאדם אפוטרופוס, יש לו זכויות רבות אשר על האפוטרופוס ועל הסביבה הרחבה יותר לכבד.

מטרת דף מידע זה הינו לתת כוח בידיך, אדם עם מוגבלות אשר מינו לו אפוטרופוס או שרוצים למנות לו אפוטרופוס, להבין את ההליך ואת זכויותיך בהליך. כמו כן דף מידע זה נועד לסייע לכם, קרובי המשפחה של אדם עם מוגבלות, לקבל החלטות אשר לא יפגעו יתר על המידה בחירות ובזכויות של קרובכם בעודכם מתלבטים על מינוי אפוטרופוס. בדף המידע נבקש להסביר מושגי יסוד בנוגע לאפוטרופסות, להכיר את השחקנים המרכזיים הרלוונטיים להליך מינוי האפוטרופוס, להסביר את המשמעות המשפטית של מינוי אפוטרופוס, להסביר את זכויותיו של האדם עם המוגבלות וכן כיצד ניתן .

מושגי יסוד:

כשרות משפטית – אדם עם כשרות משפטית הוא אדם אשר מכירים ביכולת שלו לבצע פעולות משפטיות ובעצם לקבל החלטות שדורשות הסכמה או הכרה של מישהו אחר. כך למשל רק אדם עם כשרות משפטית יכול לחתום על חוזה, לרכוש מוצר, לשכור דירה.

חסוי – אדם אשר בית המשפט מינה לו אפוטרופוס.

פסול דין - אדם ללא כשרות משפטית. בית המשפט רשאי להכריז על אדם כי הוא פסול דין אם האדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו בשל מחלת נפש או ליקוי בשכלו. בפועל בית המשפט כמעט ולא מכריז הכרזה כזו.

מה ההבדל בין חסוי לפסול דין?

מה שונה - לחסוי יש כשרות משפטית מלאה ולפסול דין אין כשרות משפטית.

מה דומה – גם לחסוי וגם לפסול דין ניתן למנות אפוטרופוס.

אפוטרופוס – אדם או גוף אשר מתמנה על ידי בית משפט לקבל החלטות עבור אדם אחר ולדאוג לענייניו.

אפוטרופוס טבעי – עד גיל 18 הוריו של האדם הם האפוטרופוסים הטבעיים של האדם. על כן הם יכולים לקבל החלטות רבות על חייו. בהגיע אדם לגיל 18, פוקעת האפוטרופוסית הטבעית של ההורים ורק עם הגשת בקשה מיוחדת לבית המשפט לענייני משפחה ניתן למנות לאדם אפוטרופוס.

אפוטרופוס לעניינים אישיים (לענייני גוף) – אפוטרופוס אשר אחראי לכל ענייניו האישיים של האדם. אפוטרופוס לעניינים אישיים אחראי על:
מקום מגורים
צרכים גופניים – ביגוד, אוכל ותזונה נכונה.
צרכים רפואיים – מעקב ודאגה למצב רפואי, לקיחת תרופות, מתן הסכמה או סירוב לביצוע טיפול רפואי.
תעסוקה – מציאת מסגרת תעסוקתית מתאימה, תנאי השכר.
מיצוי זכויות - מיצוי זכויות מול גופים אחרים כגון ביטוח לאומי או סל שיקום
פנאי – פיתוח תחומי עניין ועידוד פעילויות העשרה ופנאי
צרכים נפשיים, חברתיים ורוחניים - כגון השתלבות בקהילה, התמודדות עם מצוקה נפשית, שמירת הקשר עם המשפחה.

אפוטרופוס לענייני רכוש – אפוטרופוס אשר אחראי לכל ענייני הרכוש של האדם, ובהם:
ניהול חשבון הבנק והנכסים של האדם
מיצוי זכויות כספיות של האדם (כגון הגשת תביעה כלכלית)
הגנה מפני ניצול כלכלי
פיתוח היכולת של האדם להתנהל באופן עצמאי מבחינה כלכלית
אישור הוצאות לצרך שיפור רווחת האדם

אפוטרופוס לעניין מסוים – אפוטרופוס יכול להתמנות רק לעניין מסוים. דוגמאות:
אפוטרופוס לקבלת החלטה בנוגע לניתוח מסוים.
אפוטרופוס לכל הוצאה כספית שהיא מעל ל-5,000 ₪.
אפוטרופוס רק בנוגע למקום המגורים.

מיהם השחקנים המרכזיים

האדם עם המוגבלות – אנשים עם מוגבלות ואנשים זקנים הם 'קהל היעד' המרכזי לבקשות למינוי אפוטרופוס. למרות שלעיתים קרובות המוגבלות אינה משליכה על התפקוד ועל היכולת של האדם לקבל החלטות בעניינו, בכל זאת מרבים למנות אפוטרופוסים על אנשים עם מוגבלות. הדבר נובע מתפיסה פטרנליסטית בנוגע ליכולת של אנשים עם מוגבלות להיות עצמאיים ולקבל את האחריות המלאה על חייהם. אנשים רבים עם מוגבלות מגלים כי בגיל 18 הוגשה בעניינם בקשה למינוי אפוטרופוס.


הורי האדם ומשפחתו – עד גיל 18 הוריו של אדם הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. לעיתים קרובות הורים (או קרובי משפחה אחרים) הם שמגישים בקשה להתמנות כאפוטרופוסים על ילדיהם מתוך רצון כן ואמיתי להמשיך ולדאוג לעניינם. חלק מהקושי של אנשים להיאבק במינוי האפוטרופוס נובע מכך שמדובר במאבק באנשים הקרובים ביותר והיקרים ביותר בחייו של אדם. על פי רוב, במידה ובית המשפט החליט על מינוי אפוטרופוס הוא ייתן עדיפות למינוי מישהו מהמשפחה הישירה.


בית משפט לענייני משפחה – בית המשפט אשר עוסק בכל בקשה בנושא אפוטרופסות. ישנם 14 בתי משפט לענייני משפחה בארץ. אופי הדיונים בבתי משפט לענייני משפחה הוא פחות פורמאלי ממרבית בתי המשפט.


פקידת הסעד לסדרי דין- עובדת סוציאלית מטעם הרווחה אשר אחראית על הגשת תסקירים (דוחות) לבית המשפט לענייני משפחה עם המלצות מקצועיות בנוגע לשאלת האפוטרופסות. פקידת הסעד היא הזרוע הארוכה של בית המשפט, היא זו שנפגשת עם כל הגורמים הרלוונטיים (האדם עצמו, האפוטרופוס, קרובי המשפחה, גורמים טיפוליים) ובית המשפט נותן משקל מכריע להמלצות שלה.

גורמי הרווחה – במסגרת הקשר השוטף של גורמי הרווחה עם אנשים עם מוגבלות עשויה להתעורר שאלת האפוטרופסות. פעמים רבות העובדת הסוציאלית ברווחה פונה לבית המשפט בבקשה כי ימנה אפוטרופוס עבור אדם אשר לדעתה זקוק לאפוטרופוס. כמו כן, בכל הליך בנוגע לאפוטרופוס יהיה עורך דין של משרד הרווחה אשר ייצג את עמדת המדינה.

בא כוח היועץ המשפטי לממשלה מטעם משרד הרווחה – עורכי דין מהמחלקה המשפטית של משרד הרווחה מייצגים בבתי משפט לענייני משפחה את המדינה בבקשות למינוי אפוטרופוס. היות ומדובר בעורך דין מטעם משרד הרווחה, עמדתו מושפעת בעיקר מעמדת גורמי הרווחה ופקידת הסעד לסדרי דין. בכל תיק המנוהל בבית משפט לענייני משפחה בנוגע לאפוטרופוס, אחד הצדדים יהיה משרד הרווחה באמצעות עורך דינו (השם הרשמי של המדינה בתיקים אלה הוא – בא כוח היועץ המשפטי לממשלה).

האפוטרופוס הכללי – גוף במשרד המשפטים אשר מפקח על תפקוד האפוטרופוסים.

אפוטרופוס חיצוני (שירותי אפוטרופסות) – ישנם חברות ועמותות אשר כל ייעודם הוא לספק שירותי אפוטרופסות. כאשר בית המשפט מתרשם כי אין מישהו בסביבה הקרובה של האדם אשר מתאים להיות אפוטרופוס או כאשר יש סכסוך משפחתי בנוגע לזהות האפוטרופוס, עשוי הוא למנות אפוטרופוס חיצוני. האפוטרופוסים החיצוניים הידועים והגדולים ביותר כיום הם: הקרן לטיפול בחסויים, ש.פ.ר, ואקי"ם אפוטרופסות.

מתי ימנו לי אפוטרופוס?

כאשר בית המשפט יתרשם כי אינך יכול לדאוג לחלק מעניינך או לכל עניינך, הוא עשוי להחליט על מינוי אפוטרופוס.

מהם החלופות למינוי אפוטרופוס?

אדם אשר מקבל סיוע מסביבתו ובעזרת סיוע זה הוא מצליח לדאוג לענייניו אינו חייב אפוטרופוס. עמדת בזכות היא כי על בית המשפט לקחת בחשבון את התמיכה והסיוע שיש לאדם במסגרת ההחלטה האם יש צורך במינוי אפוטרופוס.

כמו כן אם הסיבה המרכזית למינוי אפוטרופוס היא החשש מפני ניצול כלכלי, הרי שיש מספר פתרונות פשוטים אשר מצמצמים את הפגיעה באוטונומיה של האדם:
נכס - רישום הערת אזהרה בטאבו על הנכס כי לא תימכר ללא אישור בית משפט או אדם אחר.
חשבון בנק – הגבלת החשבון לחתימה נוספת, הגבלה של משיכת כספים.
כרטיס אשראי – הגבלתו לסכום מוגדר.

מהם פתרונות ביניים במסגרת מינוי אפוטרופסות?

אפוטרופסות לעניינים מוגבלים או נקודתיים – ניתן למנות אפוטרופוס רק לנושא ספציפי ובכך להותיר את האוטונומיה של האדם בכל יתר הנושאים. כך למשל ניתן למנות אפוטרופוס על כל סכום מעל 5,000 ₪ לחודש ובכך להותיר לאדם את חופש הפעולה לגבי 5,000 ₪ לחודש. כן ניתן למנות אפוטרופוס לעניין טיפול רפואי אך לא לגבי יתר הנושאים שבאחריות אפוטרופוס לעניינים אישיים.
אפוטרופוס זמני – יש לשאוף למנות אפוטרופוס לתקופה המינימאלית ביותר. כך אדם עם מוגבלות נפשית שנמצא במשבר, עשוי להיות זקוק לאפוטרופוס רק לתקופת המשבר ועל כן חשוב לקבוע אפוטרופוס זמני.

את מי ממנה בית המשפט להיות אפוטרופוס:

בית המשפט ימנה מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת האדם.
עדיפות ראשונה לאדם קרוב (משפחה או איש אמון).
ישנם מקרים בהם יתמנה אפוטרופוס חיצוני:
א) כאשר יש מחלוקת במשפחה לגבי המינוי.
ב) כאשר בית המשפט סבור כי האדם הקרוב אינו מתאים להיות אפוטרופוס .

ג) כאשר האדם מתנגד למינוי כל אדם קרוב.

ההליך המשפטי למינוי אפוטרופוס

מי רשאי לפנות בבקשה למנות אפוטרופוס?
בן זוג.
קרוב (הורים, ילדים, אחים, סבים ונכדים)
המדינה באמצעות לשכות הרווחה ובא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
האדם עם המוגבלות או בא כוחו.

מהו משך התהליך?

במקרים דחופים הוא עשוי לקחת יום אחד אבל ביתר המקרים, בשל העומס על מערכת המשפט ועל פקידות הסעד, התהליך יכול לקחת מספר לא מועט של חודשים.

מה כולל ההליך?
הגשת הבקשה:
א. בקשה בכתב עם נימוקים מדוע יש למנות אפוטרופוס.

ב. חוות דעת רפואית אשר צריכה להתייחס לשתי שאלות: האם החסוי יכול לדאוג לענייניו והאם הוא יכול להביע את רצונו לגבי זהות האפוטרופוס.

ג. תצהיר חתום על ידי עורך דין אשר מציין את פרטי כל קרובי המשפחה מדרגה ראשונה (הורים, אחים וילדים מעל גיל 18) וכן מציין מי מסכים ומי מתנגד לבקשה.

ד. תשלום – הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה של כ-400 ₪. ניתן לבקש פטור מאגרה על סמך מצב כלכלי.
מינוי פקידת הסעד- על פי רוב ימנה שופט פקידת סעד לסדרי דין לבחון את הבקשה (למרות שיש מקרים בהם ניתן הצו ללא תסקיר). פקידת הסעד משוחחת עם האדם ועם כל מי שהיא מוצאת לנכון לדבר איתו (קרובי המשפחה, הגורמים המטפלים). ישנה חובה לשתף פעולה עם פקידת הסעד על פי חוק.
תסקיר פקידת הסעד- פקידת הסעד מגישה תסקיר ובו המלצותיה בנוגע לאפוטרופסות. היא יכולה לכלול המלצות שחורגות מהבקשה. כך למשל יכולה להיות בקשה למינוי אפוטרופוס לרכוש והיא תמליץ על מינוי אפוטרופוס גם לעניינים אישיים.

דיון – בית המשפט יקיים דיון במקרים בהם עולה מחלוקת בין הצדדים.
החלטה ומתן צו – בסוף ההליך מתקבלת החלטה של בית המשפט. בית המשפט יכול לתת צו למינוי אפוטרופוס על נושא מסוים, על כלל הנושאים, או להחליט שלא למנות אפוטרופוס.

איזה סיוע משפטי אני יכול לקבל?

עזרה במילוי טפסים – בחלק מבתי המשפט לענייני משפחה יש סטודנטים למשפטים שמסייעים למלא טפסים.
סיוע משפטי של משרד המשפטים – ישנו גוף במשרד המשפטים אשר בהתאם למבחני הכנסה וסיכויי הצלחה מעניק סיוע משפטי באמצעות עורכי דין.
ארגונים חברתיים –ישנם כמה ארגונים שמסייעים לאוכלוסיות שונות בנושא אפוטרופסות– יד ריבה, ידיד, סינגור קהילתי. אנו בארגון 'בזכות' נותנים סיוע משפטי באמצעות מתן מידע, ייעוץ, ליווי טלפוני ולעיתים אף ייצוג.

מהם הזכויות שלי בהליך למינוי אפוטרופוס עבורי?
הזכות להיות צד להליך – פעמים רבות ההליך מתנהל מעל ראשו של האדם מבלי שנותנים לו הזדמנות להיות חלק מההליך. חשוב להבהיר כי לכל אדם יש זכות להיות צד פעיל בהליך מינוי אפוטרופוס עבורו.
הזכות לעיין בתסקיר פקידת הסעד ולהגיב עליו - תסקיר פקידת הסעד אמור להימסר לצדדים ולצדדים יש זכות להגיב על התסקיר בפני בית המשפט.

שימו לב – פעמים רבות התסקיר לא נשלח לצדדים ולכן צריך לפנות ישירות לפקידת הסעד או למזכירות בית המשפט ולבקש העתק של התסקיר.

הזכות לדיון - בית המשפט חייב לשמוע את דעתו של האדם אשר שוקלים למנות לו אפוטרופוס, אם אותו אדם מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו. לצערנו פעמים רבות זכות זו אינה מיושמת.

שימו לב – אם נפתחה בבית המשפט לענייני משפחה בקשה בעניינך בנוגע לאפוטרופוס, ואתה רוצה שהשופט ישמע אותך תגיש בקשה בכתב לבית המשפט בה תבקש לקיים דיון בבקשה למינוי אפוטרופוס וכי תזומן לדיון. כך תוכל לוודא כי עמדתך תישמע ישירות על ידי השופט.

הרצון שלך צריך להילקח בחשבון בהחלטה – הרצון שלך חשוב בשני נושאים:
א. עצם מינוי האפוטרופוס – יכול להיות שאתה מסכים שימנו לך אפוטרופוס לרכוש אך לא על הגוף.

ב. מי ממונה לאפוטרופוס – יכול להיות שאתה מסכים למינוי אפוטרופוס אבל אתה רוצה שזה יהיה ידיד שלך ולא הוריך.

בית המשפט צריך להתחשב ברצונות שלך.

החובות של האפוטרופוס?

ישנו דף מידע מפורט של 'האפוטרופוס הכללי' שמסביר מהן החובות של האפוטרופוס. חפש באינטרנט תחת: "סל טיפול בחסויים – הנחיות לאפוטרופסים".

בקצרה נציין כי אפוטרופוס לא חייב במזונות של האדם אבל הוא כן אחראי על נושאים רבים אשר נמצאים תחת אחריותו בין אם בעניינים אישיים ובין אם בענייני רכוש.

היחסים בין האדם לבין האפוטרופוס שלו?

על פי החוק האפוטרופוס חייב לשמוע את דעת החסוי ואילו החסוי חייב למלא אחרי הוראות האפוטרופוס בנושאים שנמצאים תחת אחריותו.

במקרה של מחלוקת בין הצדדים – יכול האדם ו/או האפוטרופוס לפנות לבית המשפט ולבקש את התערבותו והכרעתו.

ביטול או החלפת אפוטרופסות

אדם אשר מינו לו אפוטרופוס יכול להגיש בקשה לבית המשפט לבטל את האפוטרופסות, לצמצם אותה או להחליף אותה.

דוגמאות:
אדם יכול לבקש כי תבוטל האפוטרופסות עליו וכי הוא יהיה עצמאי לחלוטין.
אדם יכול לבקש כי תצומצם האפוטרופסות עליו כך שהוא יישאר עם אפוטרופוס לרכוש אך ללא אפוטרופוס לעניינים אישיים.
אדם יכול לבקש כי חבר קרוב יהיה אפוטרופוס שלו במקום קרוב משפחה.

איך מגישים בקשה כזו?

יש לגשת לבית משפט לענייני משפחה בו נתקבלה ההחלטה על מינוי האפוטרופוס ולהגיש בקשה. הבקשה יכולה להיות בכתב יד והיא צריכה להסביר למה לדעתך צריך לשנות את ההחלטה הקודמת של בית המשפט.

דוגמאות להנמקות:
לא נתנו לי להופיע בדיון בפעם הקודמת, אם בית המשפט היה רואה אותי הוא יכול היה להתרשם שאני לא זקוק לאפוטרופוס.
מאז ההחלטה הקודמת, המצב שלי השתנה, עברתי הליך שיקומי ואני יכול כעת לדאוג לחלק מהעניינים האלה בעצמי.
יכול להיות שאני זקוק לאפוטרופוס על הרכוש אבל אין סיבה שמישהו אחר יקבל החלטה על מקום המגורים שלי או על מקום העבודה שלי ולכן אני מבקש לבטל את האפוטרופוס לעניינים אישיים שלי.

שים לב - כדאי לצרף לבקשה חוות דעת של איש מקצוע (עובד סוציאלי או רופא כגון פסיכיאטר) שמסביר מדוע אתה יכול לדאוג לענייניך ואינך זקוק לאפוטרופוס.

לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט יבקש מפקידת הסעד להגיש תסקיר ומשלב זה התהליך דומה מאוד לתהליך בקשה למינוי אפוטרופוס.

מה תוקף הפעולות המשפטיות של אדם חסוי שמונה לו אפוטרופוס

כפי שציינו בסעיף ההגדרות יש הבדל בין חסוי לבין פסול דין. לחסוי יש כשרות משפטית. לכן גם אם ממנים לו אפוטרופוס נותרה לו הכשרות המשפטית. לכן פעולה משפטית שעושה חסוי – כגון חתימה על הוראת קבע או רכישת מכשיר אינה מבוטלת אוטומטית.

עם זאת ניתן להיעזר בדיני החוזים כדי לבטל פעולה משפטית אם ניתן לטעון לניצול כלכלי של האדם על ידי גורם אחר.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים: ליקויים חמורים בהתנהלות בדוח מבקר המדינה

דצמבר 2010 - ליקויים חמורים בהתנהלות המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים בדוח מבקר המדינה שפורסם בעניין. הפרק העוסק במרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים מעלה ליקויים משמעותיים הנוגעים לדרך הטיפול באנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם ולענייניהם, ופעמים רבות גם אין אדם קרוב להם המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה.  

זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הפקרת קשישים לעושק והזנחה
זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות
  
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן לטיפול בחסויים בחובותיה הבסיסיות כלפי אוכלוסיה חלשה זו. מחובתם של כל הגורמים הנוגעים בדבר להשלים בהקדם את תיקונם של ליקויים אלה על מנת לסייע לכך שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תזכה לפתרון הולם למצוקותיה.

להלן תמצית הדוח - לקריאת הפרק המלא על מחדלי המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים הקלק כאן

תקציר

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן - החוק), קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. על פי החוק, אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס נקרא חסוי. מינוי האפוטרופוס יכול להינתן על גופו (להלן - לעניינים אישיים) או על רכושו של החסוי או על שניהם.

הקרן לטיפול בחסויים (להלן - הקרן) היא תאגיד אפוטרופסות שהוקם כהקדש ציבורי בשנת 1977 על ידי האפוטרופוס הכללי (להלן - האפ"כ), על פי פקודת ההקדשות לצרכי צדקה . מסמך היסוד שעל פיו פועלת הקרן הוא שטר הקדש. לקרן מעמד ציבורי וממלכתי ייחודי, בהיותה מחויבת להתמנות לאפוטרופסית לחסויים שאין אדם אחר שידאג להם. היא מנוהלת בידי מועצת נאמנים שחברים בה, בין היתר, נציג משרד המשפטים ונציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה).

ביוני 1995 נחתם בין הקרן לבין המוסד לביטוח הלאומי (להלן - הביטוח הלאומי) הסכם המסדיר את פעילותה של הקרן כמקבלת גמלה (להלן - ההסכם). על פי ההסכם תשמש הקרן מקבלת גמלת הביטוח הלאומי עבור הזכאי לגמלה (להלן - זכאי).

הקרן מטפלת בכ-3,200 חסויים ובכ-1,800 זכאים אשר חלקם מתגוררים בביתם (להלן - בקהילה) וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון ש"ח, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון ש"ח.

פעולות הביקורת

בחודשים מאי 2009 - פברואר 2010 בחן משרד מבקר המדינה את טיפול הקרן בחסויים ובזכאים ובכלל זה את תכנון דרכי הטיפול בהם, שמירת הקשר עמם והמעקב אחר מצבם. כמו כן נבחנו פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ולשמירתו. בדיקות השלמה נערכו במשרדי הרווחה, המשפטים, האוצר ובביטוח הלאומי.

עיקרי הממצאים

בדצמבר 2003, בעקבות הוראת בית המשפט העליון, גיבשו משרד המשפטים ומשרד הרווחה בשיתוף הנהלת הקרן ובהתייעצות עם תאגידי אפוטרופסות נוספים טיוטת נוהל לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות, המפרט תנאי סף לפעילותם של תאגידים אלה, בהם הקרן. עד פברואר 2010 טרם קבעו משרד המשפטים ומשרד הרווחה נוהל מחייב כאמור. זאת על אף חשיבותו הרבה של נוהל מעין זה לצורך קביעת אמת מידה בסיסית לפעילותם של תאגידים אלה ולצורך בקרה של המדינה ושל האפ"כ עליהם.

בשטר ההקדש נקבע כי על הקרן לפעול על פי מסמך הנקרא "סל טיפול" ובו הוגדרו שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול שהיא תגבה מכספיו. מסמך זה עוגן במסגרת הסדר שכר טרחה שאושר בבית המשפט לענייני משפחה באוגוסט 2007. נמצא כי במרבית המקרים שנבדקו לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית; לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות; לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות של החסוי; לא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה רכזים טיפוליים - עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

אפוטרופוס ומקבל גמלה מחויבים לבקר את החסוי והזכאי בסדירות, מספר מוגדר של ביקורים בחודש. מממצאי הבדיקה עלה כי הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. נמצא כי ל-35% מהחסויים ו-72% מהזכאים שמחובת הקרן היה לבקר לא מונה נציג מטעמה אשר יבקר אותם ויוודא כי צורכיהם הבסיסיים מסופקים, כמתחייב מסל הטיפול ומההסכם של הקרן עם הביטוח הלאומי. הקרן אף לא דיווחה לביטוח הלאומי כי לא מינתה נציגים לזכאים.

אף שהקרן הוקמה כבר בשנת 1977, עד חודש פברואר 2010, מועד סיום הביקורת, לא היו לה נהלים בכמה נושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסוי. בין היתר, הקרן לא קבעה כללים המגדירים את אופן הביקור של נציג מטעמה אצל החסוי. נמצא עוד כי הקרן אינה מקיימת בקרה מספקת על ביקורי הנציג אצל החסוי.

חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, אשר חיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני. משרדי המשפטים, הרווחה והאוצר לא פתרו את סוגיית המימון של הטיפול בחסויים חסרי אמצעים.

סיכום והמלצות

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן.

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה.



עובד סוציאלי יזהר דמארי - חזירות בוטה, שקרים ומניפולציות בענייני אפוטרופסות

תמ"ש (ת"א) - 4940/00 - אפריל 2002 - מדובר בבקשה של ז' אחות החסוי א' לעיין בפרטה ובדוחות החשבונאיים שמגיש אק"ים אפוטרופסות בהנהלת עובד סוציאלי יזהר דמארי לאפוטרופוס הכללי. בקשתה של האחות ז' נבעה מן הצורך לשמור על האינטרסים של אחיה החסוי, לרבות רכושו ואי ניצולו.

יזהר דמארי וחבריו (עמיקם רז - יו"ר אק"ים) מאק"ים אפוטרופסות טענו כי יש להגן על פרטיות החסוי ולא לחשוף את רכושו והדוחות החשבונאיים לידי אחותו.
השופטת חנה רוטשילד פסקה לטובת אחותו של החסוי וחייבה את אק"ים אפוטרופסות להציג את הדוחות החשבונאיים גם לאחות ז'. השופטת חנה רוטשילד מתחה ביקורת נוקבת על התנהגותו הבוטה והתאוותנית של העובד הסוציאלי יזהר דמארי.

יזהר דמארי העמיד את החסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם - סעיף 28 - השופטת חנה רוטשילד כותבת: "הנני סבורה כי יש לראות בחומרה את התנהגותו של מנהל המשיבה (יזהר דמארי) ... לאחר הדיוהים והגשת סיכומי הצדדים פנו שוב מר יזהר דמארי ומר עמיקם רז לחסוי על מנת לשמוע עמדתו לבקשה. והחסוי סרב. עמדה זאת עומדת בניגוד לעמדת החסוי במסמך שהוגד על ידו לבית המשפט... סבורני כי העמדת החסוי בלחץ ותשאול מצד גורמים אשר החסוי תלוי בהם לאחר שהחסוי כבר הביע את דעתו ולאחר תום ההליך בבית משפט, הנה בניגוד לטובתו ותוך התעלמות בוטה ממנה".

יזהר דמארי הגיש טענות שקריות וסותרות לבית המשפט - סעיף 29 - השופטת חנה רוטשילד כותבת: "... טענות המשיבה (יזהר דמארי ועמיקם רז) כי אבי החסוי ביקש ביקש לשמור על פרטיותו של החסוי גם בפני אחותו, המבקשת, וכי חשיפת הדוחו"ת בפני המבקשת תהא פגיעה ברצונו, עומדת בסתירה לטענות המשיבה (יזהר דמארי ועמיקם רז בעצמם) עצמה, לפיהן האב ביקש מהמבקשת להתמנות כאפוטרופוסית לחסוי והיא סרבה".

יזהר דמארי מוציא דברי תרעלה מפיו ומעליל נגד אחותו של החסוי - סעיף 30 - השופטת כותבת: "הניסיון של מר יזהר דמארי מנכ"ל המשיבה להציג את המבקשת כ"רודפת בצע" וכי שכל תלונותיה על הטיפול באח נובעים מסוג של "אנטגוניזם" או קנאה במצבו הכלכלי של האח נראים מופרכים ובלתי נכונים".

סוף דבר

העובד הסוציאלי יזהר דמארי מנהל אק"ים פעל בדרך של רמיה בהליך השיפוטי כדי למנוע פיקוח על פעולותיו בכספי החסוי, תוך שהוא מוציא מפיו דברי תרעלה נגד אחותו של החסוי. התנהגותו הבוטה של יזהר דמארי מדיפה ריח של שיקולים זרים, עושק וגזל של חסויים תוך שאינו בוחל בשום אמצעי להשגת מטרותיו כגון: העמדת חסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם, הגשת טענות שקריות וסותרות לבית המשפט ועוד.

קישורים:

יזהר דמארי - עובד הסוציאלי, אפוטרופוס מבזה החלטת בית משפט בענייני כליאת חסוי - תאוות הבצע של אק"ים אפוטרופסות והעובד הסוציאלי האפוטרופוס יזהר דמארי על גבם של מוחלשים. - אוגוסט 2013 - יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי... 

משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקי

"החטוף" - כתבה על פשעי פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע - לאמא שלו אמרו שהתינוק שלה מת, ואותו ניסו ככל הנראה למכור לאימוץ. אחר כך הוא נשלח למוסד סגור למפגרים, שם נכלא וספג התעללות מחרידה במשך 23 שנה, לפני ששוחרר בחוסר כל. עכשיו, כשאיתר את משפחתו המקורית בכוחות עצמו, תובע דודו דהן 40 מיליון שקל פיצויים. כשתקראו את הסיפור שלו, הסכום הזה לא ייראה לכם מופרך...

משרד הרווחה - חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים - קשר השתיקה, התעללות, שיקולים זרים, עושק, ניצול, רמייה, הפקרות - במוסדות בפיקוח משרד הרווחה לאורך עשרות שנים. תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , צילומים: ערן יופי כהן , גדי קבלו, אוקטובר 2009...

"תינוק בגולאג ישראלי" - כתבת תחקיר על חטיפת תינוק

יזהר דמארי - עובד הסוציאלי, אפוטרופוס מבזה החלטת בית משפט בענייני כליאת חסוי

תאוות הבצע של אק"ים אפוטרופסות והעובד הסוציאלי האפוטרופוס יזהר דמארי על גבם של מוחלשים.

אוגוסט 2013 - יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי.

יזהר דמארי ממשיך בשיטתו האלימה והתוקפנית נגד חסויים ומשתמש בכלים בירוקרטיים ועלילות נגד החסוי ומשפחתו כדי להמשיך לקבל תגבולי אפוטרופסות מהמדינה.

יזהר דמארי הורה על המשך כליאתו של חוסה בניגוד לרצונו (כלוא חודשיים וחצי) ולמרות שבית המשפט הורה על מעצר בית של 10 ימים בלבד. בהחלטה על המעצר האפוטרופוס לא נכח כלל. מתוך התוכנית סדר יום ברשת ב' עם ענת דוידוב


קישורים:

"החטוף" - כתבה על פשעי פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע - לאמא שלו אמרו שהתינוק שלה מת, ואותו ניסו ככל הנראה למכור לאימוץ. אחר כך הוא נשלח למוסד סגור למפגרים, שם נכלא וספג התעללות מחרידה במשך 23 שנה, לפני ששוחרר בחוסר כל. עכשיו, כשאיתר את משפחתו המקורית בכוחות עצמו, תובע דודו דהן 40 מיליון שקל פיצויים. כשתקראו את הסיפור שלו, הסכום הזה לא ייראה לכם מופרך...

משרד הרווחה - חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים - קשר השתיקה, התעללות, שיקולים זרים, עושק, ניצול, רמייה, הפקרות - במוסדות בפיקוח משרד הרווחה לאורך עשרות שנים. תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , צילומים: ערן יופי כהן , גדי קבלו, אוקטובר 2009...

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי - חוסר דעת, רשעות וגסות רוח

אפריל 2013 - פרשת ביקור הפתע של השופטת ורדה אלשיך בליווי באי כוח ובעלי דין לביתה של נתבעת חולה, כדי לממש הליך שיפוטי על חוב מזכיר כי השופטים אינם הדיוטות מרושעים ואטומים, אלא מסוגלים לדון בעניינו של אדם בנוכחותו. ואולם מאחורי הדלתיים הסגורות כשלא נדרשות ראיות כדוגמת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער השופטים עלולים להפגין חוסר דעת, רשעות וגסות רוח. 

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי - חוסר דעת, רשעות וגסות רוח

השופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה כנדרש בחוק. המינוי בוצע ללא תצהיר או תסקיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה.
 בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות.

 שופטת ריבה ניב - חתמה על צו מינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאשה מבלי שראתה אותה

הקשישה שרה כהן בורחת מפקידי רווחה מושחתים ממינהל השירותים החברתיים עיריית תל אביב
השופטת ריבה ניב חתמה על צו אפוטרופסות לירדנה נילמן, עו"ס מושחתת, מבלי שפגשה את כהן. רשויות הרווחה הסבירו לה כי הקשישה בת ה-95 "אינה מסוגלת להבין עניין", והיא סמכה על חוות הדעת שהוגשה בפניה.

סוף דבר

מינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאדם ללא בדיקת שופט אם הוא מבין עניין או דבר, הוא מעשה לא חוקי, ניתן בחוסר דעת, ברשעות וגסות רוח. יש להוקיע ולהדיח שופטים אלו מכס השיפוט.

קישורים:

שמואל בוקובסקי - שופט לענייני משפחה ראשון לציון - אינו בתפקיד מספטמבר 2011 - מרץ 2013 - מזה כשנה וחצי שמואל בוקובסקי אינו בתפקיד. בוקובסקי מאחורי דלתיים סגורות ללא ראיות החריב חיי קשישים וילדים בשם "עבודת קודש", "טובת החסוי" ועוד סיסמאות מטופשות אותן קנה מהיותו מאדריכלי מערכת הרווחה המושחתת במדינת ישראל. בוקובסקי נשוי לפקידת סעד מחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי ולא טרח להימנע מתפקידו או להודיע לבעלי דין על החשש לניגוד עניינים...

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

שמואל בוקובסקי - שופט לענייני משפחה ראשון לציון - אינו בתפקיד מספטמבר 2011

מרץ 2013 - מזה כשנה וחצי שמואל בוקובסקי אינו בתפקיד. בוקובסקי מאחורי דלתיים סגורות ללא ראיות החריב חיי קשישים וילדים בשם "עבודת קודש", "טובת החסוי" ועוד סיסמאות מטופשות אותן קנה מהיותו מאדריכלי מערכת הרווחה המושחתת במדינת ישראל. בוקובסקי נשוי לפקידת סעד מחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי ולא טרח להימנע מתפקידו או להודיע לבעלי דין על החשש לניגוד עניינים.
 
 
שמואל בוקובסקי - הבלים ודברי בלע נגד אזרחים טובים
שמואל בוקובסקי - הבלים ודברי בלע נגד אזרחים טובים
 
שמואל בוקובסקי היה באופן מפתיע מוציא צווי אפוטרופסות בגוף וברכוש לקשישים מבלי שראה אותם או בדק העניין,  והיה מונע מהם גישה לרכושם. הקשישים סוממו בסמים פסיכיאטריים קשים ואיבדו יכולות קוגנטיביות כגון דיבור, הליכה ועוד...

שמואל בוקובסקי הרבה להשתמש במכבסת מילים, דברי בלע ותרעלה נגד בעלי דין, שאין מאחוריהם מאומה. בוקובסקי השתמש במומחים המדברים בשפה אחת ודברים אחדים לגבות תפיסותיו המעוותות.

לא מן הנמנע כי בוקובסקי הודח עקב פרשיות שחיתות כאלו ואחרות שניהל מאחורי הדלתיים הסגורות באולם שהוקצה לו ע"י משלם המיסים





שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון - נובמבר 2006 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות...

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות - בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית - שופט שמואל בוקובסקי - אוגוסט 2010 - בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר - מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי... - ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: - הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם...

מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר - הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה...

מאסר לעורכת דין רטה דורון שמעלה בכספיה של קשישה

הכתבה מאסר לעורכת דין שמעלה בכספיה של קשישה , מרינה גולן , 28.02.2013

רטה דורון, עורכת דין מנתניה, הפקידה כספים של אישה בת 90 בחשבונה הפרטי. רק כשהקשישה נפטרה, גילו בני משפחתה כי 600 אלף שקלים חסרים בחשבון הבנק. בשבוע שעבר נגזרה עליה שנת מאסר בפועל, אף שהכסף הושב

ביום חמישי שעבר גזר בית משפט (גזר הדין) השלום בתל אביב שנת מאסר בפועל על רטה דורון, עורכת דין מנתניה שבמשך שנתיים גנבה כספים מקשישה בת 90, לה שימשה כאפוטרופוס. בחודש מאי 2004 בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן מינה את דורון לשמש אפוטרופוסית על ר', קשישה בת 90 וקרובת משפחתה הרחוקה. במסגרת המינוי ניתנה לה הרשאה לבצע כל פעולה בחשבון הבנק של ר', אשר התנהל באחד מסניפי בנק הפועלים, ברמת גן.

על פי כתב האישום שהוגש נגד דורון במסגרת עסקת טיעון, החל מאמצע שנת 2004 ועד אמצע שנת 2006, ב- 40 הזדמנויות שונות, נגנבו כספים מהחשבון של ר', בסכום כולל של 600 אלף שקלים במזומן.

ר' נפטרה בשנת 2007, אז הבחינו יורשיה שהכספים מחשבון הבנק של הקשישה נעלמו. הם החלו לחשוד בעורכת הדין שניהלה את הכספים ובשנת 2009 הגישו תלונה במשטרה. בעקבות חקירה משטרתית הוגש בשנת 2011 כתב אישום מתוקן נגד דורון.

במהלך ההליך המשפטי נגדה, הודתה עורכת הדין ברוב החשדות המיוחסים לה ובשלב מסוים אף החזירה ליורשיה של ר' את מלוא הסכום שנטלה - 600 אלף שקלים. דורון גם הופנתה לתסקיר מבחן שפרש בפני בית המשפט את נסיבות חייה המורכבים לרבות חובות כבדים של בעלה ומחלתו, שדחפו אותה לבצע את העבירות בהן הורשעה.

"ניצלה את מעמדה"

במהלך ההליך המשפטי התברר כי זו אינה הפעם הראשונה בה שולחת דורון את ידה לכספים של לקוחותיה. למעשה, הסתבר כי גנבה את כספיה של ר' בזמן שהתנהלו נגדה הליכים פליליים בבית משפט השלום בנתניה בגין עבירה של גניבה אחרת.

הגניבה הראשונה הייתה בסכום של כ-17 אלף שקלים, שהנאשמת הייתה אמורה להעביר ללקוחה, אותה ייצגה בתביעת מזונות. במקום להעביר את הכספים, דורון הותירה אותם ברשותה, והפקידה אותם בחשבון הבנק שלה. על מעשה זה גזר עליה בית המשפט בשנת 2006 עונש מאסר של 9 חודשי מאסר בפועל וגם מאסר על תנאי.

כנגד הטיעונים הדגיש סנגורה של דורון כי כל בני המשפחה שנפגעו ממעשיה, קיבלו את מלוא הסכום שנלקח מהם, וכן עתר בבקשה להקל עליה, ככל שניתן.

תחילה הם אף ביקשו מהמשפחה שלא להגיש תלונה במשטרה, תוך רצון להסדיר את הנושא מחוץ לכותלי בית המשפט.

"המעשים אשר ביצעה הנאשמת הינם חמורים ומקוממים", כתב השופט מרדכי פלד, סגן נשיא בית המשפט השלום בתל אביב, בהחלטתו. "מעבר לכך שמדובר בהתנהגות נמשכת של שנתיים, הדברים הללו מתבצעים בעת שמתנהל נגדה הליך פלילי בגין עבירה דומה. הנאשמת ניצלה בצורה שיטתית את מעמדה כעו"ד, מעלה באמון הלקוחה ר' כשהשתלטה על חשבונה ונטלה משם כספים לרוב לכיסה, וכן מעלה באמונם של יורשיה של המנוחה, ששמו בה את מבטחם, ואף פנו בזמנו לביהמ"ש על מנת שהנאשמת תמונה כאפוטרופוסית ל-ר'".

"אין צורך להכביר מילים על כך כי למעשיה של הנאשמת יש השפעה על מעמד מקצוע עריכת הדין", הוסיף עוד השופט, "כאשר יושרם של עורכי הדין והגינותם הם נכס ציבורי רב ערך, ועל כן הפגיעה בו ראויה לענישה משמעותית".

השופט פלד גזר על דורון שנת מאסר בפועל, אך החליט שלא להטיל עליה קנס כספי, בשל העובדה כי החזירה לנפגעים את מלוא סכום הכספים שגנבה.