‏הצגת רשומות עם תוויות אפוטרופוס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אפוטרופוס. הצג את כל הרשומות

אפוטרופסות: מושגי יסוד, הליך מינוי אפוטרופוס ודרכי התמודדות

אפוטרופסות: מושגי יסוד, הליך מינוי אפוטרופוס ודרכי התמודדות - מאמר מארגון בזכות

רקע

הגבלת כשרותו המשפטית של אדם ומינוי אפוטרופוס עליו מהווה פגיעה קשה בזכותו של האדם לאוטונומיה אישית ולחירות. מינוי האפוטרופוס מצמצם את העצמאות של האדם ופוגע ביכולת שלו לקבל החלטות על חייו, לבטא את שאיפותיו, לבחור בחירות עצמאיות והכל על פי רצונו. עם זאת, בעיני החוק, ישנם מצבים בהם אנשים אינם יכולים לדאוג לעניינם ועל כן הם זקוקים לאפוטרופוס.

עמדת 'בזכות' היא כי כל אדם זכאי לאוטונומיה אישית מלאה על חייו. במקרים בהם אדם זקוק לסיוע כדי לקבל החלטות בנוגע לחייו הרי שיש להעדיף חלופות מתונות יותר ופוגעניות פחות בכדי לסייע לו, כגון מתן סיוע וייעוץ אישי וכן באמצעות הנגשה. במקרים בהם אין מנוס מלמנות אפוטרופוס על המינוי להיות כמה שיותר מצומצם הן במשך המינוי והן בנושאים שתחת המינוי. לבסוף, גם כאשר מונה לאדם אפוטרופוס, יש לו זכויות רבות אשר על האפוטרופוס ועל הסביבה הרחבה יותר לכבד.

מטרת דף מידע זה הינו לתת כוח בידיך, אדם עם מוגבלות אשר מינו לו אפוטרופוס או שרוצים למנות לו אפוטרופוס, להבין את ההליך ואת זכויותיך בהליך. כמו כן דף מידע זה נועד לסייע לכם, קרובי המשפחה של אדם עם מוגבלות, לקבל החלטות אשר לא יפגעו יתר על המידה בחירות ובזכויות של קרובכם בעודכם מתלבטים על מינוי אפוטרופוס. בדף המידע נבקש להסביר מושגי יסוד בנוגע לאפוטרופסות, להכיר את השחקנים המרכזיים הרלוונטיים להליך מינוי האפוטרופוס, להסביר את המשמעות המשפטית של מינוי אפוטרופוס, להסביר את זכויותיו של האדם עם המוגבלות וכן כיצד ניתן .

מושגי יסוד:

כשרות משפטית – אדם עם כשרות משפטית הוא אדם אשר מכירים ביכולת שלו לבצע פעולות משפטיות ובעצם לקבל החלטות שדורשות הסכמה או הכרה של מישהו אחר. כך למשל רק אדם עם כשרות משפטית יכול לחתום על חוזה, לרכוש מוצר, לשכור דירה.

חסוי – אדם אשר בית המשפט מינה לו אפוטרופוס.

פסול דין - אדם ללא כשרות משפטית. בית המשפט רשאי להכריז על אדם כי הוא פסול דין אם האדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו בשל מחלת נפש או ליקוי בשכלו. בפועל בית המשפט כמעט ולא מכריז הכרזה כזו.

מה ההבדל בין חסוי לפסול דין?

מה שונה - לחסוי יש כשרות משפטית מלאה ולפסול דין אין כשרות משפטית.

מה דומה – גם לחסוי וגם לפסול דין ניתן למנות אפוטרופוס.

אפוטרופוס – אדם או גוף אשר מתמנה על ידי בית משפט לקבל החלטות עבור אדם אחר ולדאוג לענייניו.

אפוטרופוס טבעי – עד גיל 18 הוריו של האדם הם האפוטרופוסים הטבעיים של האדם. על כן הם יכולים לקבל החלטות רבות על חייו. בהגיע אדם לגיל 18, פוקעת האפוטרופוסית הטבעית של ההורים ורק עם הגשת בקשה מיוחדת לבית המשפט לענייני משפחה ניתן למנות לאדם אפוטרופוס.

אפוטרופוס לעניינים אישיים (לענייני גוף) – אפוטרופוס אשר אחראי לכל ענייניו האישיים של האדם. אפוטרופוס לעניינים אישיים אחראי על:
מקום מגורים
צרכים גופניים – ביגוד, אוכל ותזונה נכונה.
צרכים רפואיים – מעקב ודאגה למצב רפואי, לקיחת תרופות, מתן הסכמה או סירוב לביצוע טיפול רפואי.
תעסוקה – מציאת מסגרת תעסוקתית מתאימה, תנאי השכר.
מיצוי זכויות - מיצוי זכויות מול גופים אחרים כגון ביטוח לאומי או סל שיקום
פנאי – פיתוח תחומי עניין ועידוד פעילויות העשרה ופנאי
צרכים נפשיים, חברתיים ורוחניים - כגון השתלבות בקהילה, התמודדות עם מצוקה נפשית, שמירת הקשר עם המשפחה.

אפוטרופוס לענייני רכוש – אפוטרופוס אשר אחראי לכל ענייני הרכוש של האדם, ובהם:
ניהול חשבון הבנק והנכסים של האדם
מיצוי זכויות כספיות של האדם (כגון הגשת תביעה כלכלית)
הגנה מפני ניצול כלכלי
פיתוח היכולת של האדם להתנהל באופן עצמאי מבחינה כלכלית
אישור הוצאות לצרך שיפור רווחת האדם

אפוטרופוס לעניין מסוים – אפוטרופוס יכול להתמנות רק לעניין מסוים. דוגמאות:
אפוטרופוס לקבלת החלטה בנוגע לניתוח מסוים.
אפוטרופוס לכל הוצאה כספית שהיא מעל ל-5,000 ₪.
אפוטרופוס רק בנוגע למקום המגורים.

מיהם השחקנים המרכזיים

האדם עם המוגבלות – אנשים עם מוגבלות ואנשים זקנים הם 'קהל היעד' המרכזי לבקשות למינוי אפוטרופוס. למרות שלעיתים קרובות המוגבלות אינה משליכה על התפקוד ועל היכולת של האדם לקבל החלטות בעניינו, בכל זאת מרבים למנות אפוטרופוסים על אנשים עם מוגבלות. הדבר נובע מתפיסה פטרנליסטית בנוגע ליכולת של אנשים עם מוגבלות להיות עצמאיים ולקבל את האחריות המלאה על חייהם. אנשים רבים עם מוגבלות מגלים כי בגיל 18 הוגשה בעניינם בקשה למינוי אפוטרופוס.


הורי האדם ומשפחתו – עד גיל 18 הוריו של אדם הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. לעיתים קרובות הורים (או קרובי משפחה אחרים) הם שמגישים בקשה להתמנות כאפוטרופוסים על ילדיהם מתוך רצון כן ואמיתי להמשיך ולדאוג לעניינם. חלק מהקושי של אנשים להיאבק במינוי האפוטרופוס נובע מכך שמדובר במאבק באנשים הקרובים ביותר והיקרים ביותר בחייו של אדם. על פי רוב, במידה ובית המשפט החליט על מינוי אפוטרופוס הוא ייתן עדיפות למינוי מישהו מהמשפחה הישירה.


בית משפט לענייני משפחה – בית המשפט אשר עוסק בכל בקשה בנושא אפוטרופסות. ישנם 14 בתי משפט לענייני משפחה בארץ. אופי הדיונים בבתי משפט לענייני משפחה הוא פחות פורמאלי ממרבית בתי המשפט.


פקידת הסעד לסדרי דין- עובדת סוציאלית מטעם הרווחה אשר אחראית על הגשת תסקירים (דוחות) לבית המשפט לענייני משפחה עם המלצות מקצועיות בנוגע לשאלת האפוטרופסות. פקידת הסעד היא הזרוע הארוכה של בית המשפט, היא זו שנפגשת עם כל הגורמים הרלוונטיים (האדם עצמו, האפוטרופוס, קרובי המשפחה, גורמים טיפוליים) ובית המשפט נותן משקל מכריע להמלצות שלה.

גורמי הרווחה – במסגרת הקשר השוטף של גורמי הרווחה עם אנשים עם מוגבלות עשויה להתעורר שאלת האפוטרופסות. פעמים רבות העובדת הסוציאלית ברווחה פונה לבית המשפט בבקשה כי ימנה אפוטרופוס עבור אדם אשר לדעתה זקוק לאפוטרופוס. כמו כן, בכל הליך בנוגע לאפוטרופוס יהיה עורך דין של משרד הרווחה אשר ייצג את עמדת המדינה.

בא כוח היועץ המשפטי לממשלה מטעם משרד הרווחה – עורכי דין מהמחלקה המשפטית של משרד הרווחה מייצגים בבתי משפט לענייני משפחה את המדינה בבקשות למינוי אפוטרופוס. היות ומדובר בעורך דין מטעם משרד הרווחה, עמדתו מושפעת בעיקר מעמדת גורמי הרווחה ופקידת הסעד לסדרי דין. בכל תיק המנוהל בבית משפט לענייני משפחה בנוגע לאפוטרופוס, אחד הצדדים יהיה משרד הרווחה באמצעות עורך דינו (השם הרשמי של המדינה בתיקים אלה הוא – בא כוח היועץ המשפטי לממשלה).

האפוטרופוס הכללי – גוף במשרד המשפטים אשר מפקח על תפקוד האפוטרופוסים.

אפוטרופוס חיצוני (שירותי אפוטרופסות) – ישנם חברות ועמותות אשר כל ייעודם הוא לספק שירותי אפוטרופסות. כאשר בית המשפט מתרשם כי אין מישהו בסביבה הקרובה של האדם אשר מתאים להיות אפוטרופוס או כאשר יש סכסוך משפחתי בנוגע לזהות האפוטרופוס, עשוי הוא למנות אפוטרופוס חיצוני. האפוטרופוסים החיצוניים הידועים והגדולים ביותר כיום הם: הקרן לטיפול בחסויים, ש.פ.ר, ואקי"ם אפוטרופסות.

מתי ימנו לי אפוטרופוס?

כאשר בית המשפט יתרשם כי אינך יכול לדאוג לחלק מעניינך או לכל עניינך, הוא עשוי להחליט על מינוי אפוטרופוס.

מהם החלופות למינוי אפוטרופוס?

אדם אשר מקבל סיוע מסביבתו ובעזרת סיוע זה הוא מצליח לדאוג לענייניו אינו חייב אפוטרופוס. עמדת בזכות היא כי על בית המשפט לקחת בחשבון את התמיכה והסיוע שיש לאדם במסגרת ההחלטה האם יש צורך במינוי אפוטרופוס.

כמו כן אם הסיבה המרכזית למינוי אפוטרופוס היא החשש מפני ניצול כלכלי, הרי שיש מספר פתרונות פשוטים אשר מצמצמים את הפגיעה באוטונומיה של האדם:
נכס - רישום הערת אזהרה בטאבו על הנכס כי לא תימכר ללא אישור בית משפט או אדם אחר.
חשבון בנק – הגבלת החשבון לחתימה נוספת, הגבלה של משיכת כספים.
כרטיס אשראי – הגבלתו לסכום מוגדר.

מהם פתרונות ביניים במסגרת מינוי אפוטרופסות?

אפוטרופסות לעניינים מוגבלים או נקודתיים – ניתן למנות אפוטרופוס רק לנושא ספציפי ובכך להותיר את האוטונומיה של האדם בכל יתר הנושאים. כך למשל ניתן למנות אפוטרופוס על כל סכום מעל 5,000 ₪ לחודש ובכך להותיר לאדם את חופש הפעולה לגבי 5,000 ₪ לחודש. כן ניתן למנות אפוטרופוס לעניין טיפול רפואי אך לא לגבי יתר הנושאים שבאחריות אפוטרופוס לעניינים אישיים.
אפוטרופוס זמני – יש לשאוף למנות אפוטרופוס לתקופה המינימאלית ביותר. כך אדם עם מוגבלות נפשית שנמצא במשבר, עשוי להיות זקוק לאפוטרופוס רק לתקופת המשבר ועל כן חשוב לקבוע אפוטרופוס זמני.

את מי ממנה בית המשפט להיות אפוטרופוס:

בית המשפט ימנה מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת האדם.
עדיפות ראשונה לאדם קרוב (משפחה או איש אמון).
ישנם מקרים בהם יתמנה אפוטרופוס חיצוני:
א) כאשר יש מחלוקת במשפחה לגבי המינוי.
ב) כאשר בית המשפט סבור כי האדם הקרוב אינו מתאים להיות אפוטרופוס .

ג) כאשר האדם מתנגד למינוי כל אדם קרוב.

ההליך המשפטי למינוי אפוטרופוס

מי רשאי לפנות בבקשה למנות אפוטרופוס?
בן זוג.
קרוב (הורים, ילדים, אחים, סבים ונכדים)
המדינה באמצעות לשכות הרווחה ובא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
האדם עם המוגבלות או בא כוחו.

מהו משך התהליך?

במקרים דחופים הוא עשוי לקחת יום אחד אבל ביתר המקרים, בשל העומס על מערכת המשפט ועל פקידות הסעד, התהליך יכול לקחת מספר לא מועט של חודשים.

מה כולל ההליך?
הגשת הבקשה:
א. בקשה בכתב עם נימוקים מדוע יש למנות אפוטרופוס.

ב. חוות דעת רפואית אשר צריכה להתייחס לשתי שאלות: האם החסוי יכול לדאוג לענייניו והאם הוא יכול להביע את רצונו לגבי זהות האפוטרופוס.

ג. תצהיר חתום על ידי עורך דין אשר מציין את פרטי כל קרובי המשפחה מדרגה ראשונה (הורים, אחים וילדים מעל גיל 18) וכן מציין מי מסכים ומי מתנגד לבקשה.

ד. תשלום – הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה של כ-400 ₪. ניתן לבקש פטור מאגרה על סמך מצב כלכלי.
מינוי פקידת הסעד- על פי רוב ימנה שופט פקידת סעד לסדרי דין לבחון את הבקשה (למרות שיש מקרים בהם ניתן הצו ללא תסקיר). פקידת הסעד משוחחת עם האדם ועם כל מי שהיא מוצאת לנכון לדבר איתו (קרובי המשפחה, הגורמים המטפלים). ישנה חובה לשתף פעולה עם פקידת הסעד על פי חוק.
תסקיר פקידת הסעד- פקידת הסעד מגישה תסקיר ובו המלצותיה בנוגע לאפוטרופסות. היא יכולה לכלול המלצות שחורגות מהבקשה. כך למשל יכולה להיות בקשה למינוי אפוטרופוס לרכוש והיא תמליץ על מינוי אפוטרופוס גם לעניינים אישיים.

דיון – בית המשפט יקיים דיון במקרים בהם עולה מחלוקת בין הצדדים.
החלטה ומתן צו – בסוף ההליך מתקבלת החלטה של בית המשפט. בית המשפט יכול לתת צו למינוי אפוטרופוס על נושא מסוים, על כלל הנושאים, או להחליט שלא למנות אפוטרופוס.

איזה סיוע משפטי אני יכול לקבל?

עזרה במילוי טפסים – בחלק מבתי המשפט לענייני משפחה יש סטודנטים למשפטים שמסייעים למלא טפסים.
סיוע משפטי של משרד המשפטים – ישנו גוף במשרד המשפטים אשר בהתאם למבחני הכנסה וסיכויי הצלחה מעניק סיוע משפטי באמצעות עורכי דין.
ארגונים חברתיים –ישנם כמה ארגונים שמסייעים לאוכלוסיות שונות בנושא אפוטרופסות– יד ריבה, ידיד, סינגור קהילתי. אנו בארגון 'בזכות' נותנים סיוע משפטי באמצעות מתן מידע, ייעוץ, ליווי טלפוני ולעיתים אף ייצוג.

מהם הזכויות שלי בהליך למינוי אפוטרופוס עבורי?
הזכות להיות צד להליך – פעמים רבות ההליך מתנהל מעל ראשו של האדם מבלי שנותנים לו הזדמנות להיות חלק מההליך. חשוב להבהיר כי לכל אדם יש זכות להיות צד פעיל בהליך מינוי אפוטרופוס עבורו.
הזכות לעיין בתסקיר פקידת הסעד ולהגיב עליו - תסקיר פקידת הסעד אמור להימסר לצדדים ולצדדים יש זכות להגיב על התסקיר בפני בית המשפט.

שימו לב – פעמים רבות התסקיר לא נשלח לצדדים ולכן צריך לפנות ישירות לפקידת הסעד או למזכירות בית המשפט ולבקש העתק של התסקיר.

הזכות לדיון - בית המשפט חייב לשמוע את דעתו של האדם אשר שוקלים למנות לו אפוטרופוס, אם אותו אדם מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו. לצערנו פעמים רבות זכות זו אינה מיושמת.

שימו לב – אם נפתחה בבית המשפט לענייני משפחה בקשה בעניינך בנוגע לאפוטרופוס, ואתה רוצה שהשופט ישמע אותך תגיש בקשה בכתב לבית המשפט בה תבקש לקיים דיון בבקשה למינוי אפוטרופוס וכי תזומן לדיון. כך תוכל לוודא כי עמדתך תישמע ישירות על ידי השופט.

הרצון שלך צריך להילקח בחשבון בהחלטה – הרצון שלך חשוב בשני נושאים:
א. עצם מינוי האפוטרופוס – יכול להיות שאתה מסכים שימנו לך אפוטרופוס לרכוש אך לא על הגוף.

ב. מי ממונה לאפוטרופוס – יכול להיות שאתה מסכים למינוי אפוטרופוס אבל אתה רוצה שזה יהיה ידיד שלך ולא הוריך.

בית המשפט צריך להתחשב ברצונות שלך.

החובות של האפוטרופוס?

ישנו דף מידע מפורט של 'האפוטרופוס הכללי' שמסביר מהן החובות של האפוטרופוס. חפש באינטרנט תחת: "סל טיפול בחסויים – הנחיות לאפוטרופסים".

בקצרה נציין כי אפוטרופוס לא חייב במזונות של האדם אבל הוא כן אחראי על נושאים רבים אשר נמצאים תחת אחריותו בין אם בעניינים אישיים ובין אם בענייני רכוש.

היחסים בין האדם לבין האפוטרופוס שלו?

על פי החוק האפוטרופוס חייב לשמוע את דעת החסוי ואילו החסוי חייב למלא אחרי הוראות האפוטרופוס בנושאים שנמצאים תחת אחריותו.

במקרה של מחלוקת בין הצדדים – יכול האדם ו/או האפוטרופוס לפנות לבית המשפט ולבקש את התערבותו והכרעתו.

ביטול או החלפת אפוטרופסות

אדם אשר מינו לו אפוטרופוס יכול להגיש בקשה לבית המשפט לבטל את האפוטרופסות, לצמצם אותה או להחליף אותה.

דוגמאות:
אדם יכול לבקש כי תבוטל האפוטרופסות עליו וכי הוא יהיה עצמאי לחלוטין.
אדם יכול לבקש כי תצומצם האפוטרופסות עליו כך שהוא יישאר עם אפוטרופוס לרכוש אך ללא אפוטרופוס לעניינים אישיים.
אדם יכול לבקש כי חבר קרוב יהיה אפוטרופוס שלו במקום קרוב משפחה.

איך מגישים בקשה כזו?

יש לגשת לבית משפט לענייני משפחה בו נתקבלה ההחלטה על מינוי האפוטרופוס ולהגיש בקשה. הבקשה יכולה להיות בכתב יד והיא צריכה להסביר למה לדעתך צריך לשנות את ההחלטה הקודמת של בית המשפט.

דוגמאות להנמקות:
לא נתנו לי להופיע בדיון בפעם הקודמת, אם בית המשפט היה רואה אותי הוא יכול היה להתרשם שאני לא זקוק לאפוטרופוס.
מאז ההחלטה הקודמת, המצב שלי השתנה, עברתי הליך שיקומי ואני יכול כעת לדאוג לחלק מהעניינים האלה בעצמי.
יכול להיות שאני זקוק לאפוטרופוס על הרכוש אבל אין סיבה שמישהו אחר יקבל החלטה על מקום המגורים שלי או על מקום העבודה שלי ולכן אני מבקש לבטל את האפוטרופוס לעניינים אישיים שלי.

שים לב - כדאי לצרף לבקשה חוות דעת של איש מקצוע (עובד סוציאלי או רופא כגון פסיכיאטר) שמסביר מדוע אתה יכול לדאוג לענייניך ואינך זקוק לאפוטרופוס.

לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט יבקש מפקידת הסעד להגיש תסקיר ומשלב זה התהליך דומה מאוד לתהליך בקשה למינוי אפוטרופוס.

מה תוקף הפעולות המשפטיות של אדם חסוי שמונה לו אפוטרופוס

כפי שציינו בסעיף ההגדרות יש הבדל בין חסוי לבין פסול דין. לחסוי יש כשרות משפטית. לכן גם אם ממנים לו אפוטרופוס נותרה לו הכשרות המשפטית. לכן פעולה משפטית שעושה חסוי – כגון חתימה על הוראת קבע או רכישת מכשיר אינה מבוטלת אוטומטית.

עם זאת ניתן להיעזר בדיני החוזים כדי לבטל פעולה משפטית אם ניתן לטעון לניצול כלכלי של האדם על ידי גורם אחר.

יזהר דמארי - עובד הסוציאלי, אפוטרופוס מבזה החלטת בית משפט בענייני כליאת חסוי

תאוות הבצע של אק"ים אפוטרופסות והעובד הסוציאלי האפוטרופוס יזהר דמארי על גבם של מוחלשים.

אוגוסט 2013 - יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי.

יזהר דמארי ממשיך בשיטתו האלימה והתוקפנית נגד חסויים ומשתמש בכלים בירוקרטיים ועלילות נגד החסוי ומשפחתו כדי להמשיך לקבל תגבולי אפוטרופסות מהמדינה.

יזהר דמארי הורה על המשך כליאתו של חוסה בניגוד לרצונו (כלוא חודשיים וחצי) ולמרות שבית המשפט הורה על מעצר בית של 10 ימים בלבד. בהחלטה על המעצר האפוטרופוס לא נכח כלל. מתוך התוכנית סדר יום ברשת ב' עם ענת דוידוב


קישורים:

"החטוף" - כתבה על פשעי פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע - לאמא שלו אמרו שהתינוק שלה מת, ואותו ניסו ככל הנראה למכור לאימוץ. אחר כך הוא נשלח למוסד סגור למפגרים, שם נכלא וספג התעללות מחרידה במשך 23 שנה, לפני ששוחרר בחוסר כל. עכשיו, כשאיתר את משפחתו המקורית בכוחות עצמו, תובע דודו דהן 40 מיליון שקל פיצויים. כשתקראו את הסיפור שלו, הסכום הזה לא ייראה לכם מופרך...

משרד הרווחה - חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים - קשר השתיקה, התעללות, שיקולים זרים, עושק, ניצול, רמייה, הפקרות - במוסדות בפיקוח משרד הרווחה לאורך עשרות שנים. תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , צילומים: ערן יופי כהן , גדי קבלו, אוקטובר 2009...

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי - חוסר דעת, רשעות וגסות רוח

אפריל 2013 - פרשת ביקור הפתע של השופטת ורדה אלשיך בליווי באי כוח ובעלי דין לביתה של נתבעת חולה, כדי לממש הליך שיפוטי על חוב מזכיר כי השופטים אינם הדיוטות מרושעים ואטומים, אלא מסוגלים לדון בעניינו של אדם בנוכחותו. ואולם מאחורי הדלתיים הסגורות כשלא נדרשות ראיות כדוגמת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער השופטים עלולים להפגין חוסר דעת, רשעות וגסות רוח. 

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי - חוסר דעת, רשעות וגסות רוח

השופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה כנדרש בחוק. המינוי בוצע ללא תצהיר או תסקיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה.
 בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות.

 שופטת ריבה ניב - חתמה על צו מינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאשה מבלי שראתה אותה

הקשישה שרה כהן בורחת מפקידי רווחה מושחתים ממינהל השירותים החברתיים עיריית תל אביב
השופטת ריבה ניב חתמה על צו אפוטרופסות לירדנה נילמן, עו"ס מושחתת, מבלי שפגשה את כהן. רשויות הרווחה הסבירו לה כי הקשישה בת ה-95 "אינה מסוגלת להבין עניין", והיא סמכה על חוות הדעת שהוגשה בפניה.

סוף דבר

מינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאדם ללא בדיקת שופט אם הוא מבין עניין או דבר, הוא מעשה לא חוקי, ניתן בחוסר דעת, ברשעות וגסות רוח. יש להוקיע ולהדיח שופטים אלו מכס השיפוט.

קישורים:

שמואל בוקובסקי - שופט לענייני משפחה ראשון לציון - אינו בתפקיד מספטמבר 2011 - מרץ 2013 - מזה כשנה וחצי שמואל בוקובסקי אינו בתפקיד. בוקובסקי מאחורי דלתיים סגורות ללא ראיות החריב חיי קשישים וילדים בשם "עבודת קודש", "טובת החסוי" ועוד סיסמאות מטופשות אותן קנה מהיותו מאדריכלי מערכת הרווחה המושחתת במדינת ישראל. בוקובסקי נשוי לפקידת סעד מחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי ולא טרח להימנע מתפקידו או להודיע לבעלי דין על החשש לניגוד עניינים...

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

מאסר לעורכת דין רטה דורון שמעלה בכספיה של קשישה

הכתבה מאסר לעורכת דין שמעלה בכספיה של קשישה , מרינה גולן , 28.02.2013

רטה דורון, עורכת דין מנתניה, הפקידה כספים של אישה בת 90 בחשבונה הפרטי. רק כשהקשישה נפטרה, גילו בני משפחתה כי 600 אלף שקלים חסרים בחשבון הבנק. בשבוע שעבר נגזרה עליה שנת מאסר בפועל, אף שהכסף הושב

ביום חמישי שעבר גזר בית משפט (גזר הדין) השלום בתל אביב שנת מאסר בפועל על רטה דורון, עורכת דין מנתניה שבמשך שנתיים גנבה כספים מקשישה בת 90, לה שימשה כאפוטרופוס. בחודש מאי 2004 בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן מינה את דורון לשמש אפוטרופוסית על ר', קשישה בת 90 וקרובת משפחתה הרחוקה. במסגרת המינוי ניתנה לה הרשאה לבצע כל פעולה בחשבון הבנק של ר', אשר התנהל באחד מסניפי בנק הפועלים, ברמת גן.

על פי כתב האישום שהוגש נגד דורון במסגרת עסקת טיעון, החל מאמצע שנת 2004 ועד אמצע שנת 2006, ב- 40 הזדמנויות שונות, נגנבו כספים מהחשבון של ר', בסכום כולל של 600 אלף שקלים במזומן.

ר' נפטרה בשנת 2007, אז הבחינו יורשיה שהכספים מחשבון הבנק של הקשישה נעלמו. הם החלו לחשוד בעורכת הדין שניהלה את הכספים ובשנת 2009 הגישו תלונה במשטרה. בעקבות חקירה משטרתית הוגש בשנת 2011 כתב אישום מתוקן נגד דורון.

במהלך ההליך המשפטי נגדה, הודתה עורכת הדין ברוב החשדות המיוחסים לה ובשלב מסוים אף החזירה ליורשיה של ר' את מלוא הסכום שנטלה - 600 אלף שקלים. דורון גם הופנתה לתסקיר מבחן שפרש בפני בית המשפט את נסיבות חייה המורכבים לרבות חובות כבדים של בעלה ומחלתו, שדחפו אותה לבצע את העבירות בהן הורשעה.

"ניצלה את מעמדה"

במהלך ההליך המשפטי התברר כי זו אינה הפעם הראשונה בה שולחת דורון את ידה לכספים של לקוחותיה. למעשה, הסתבר כי גנבה את כספיה של ר' בזמן שהתנהלו נגדה הליכים פליליים בבית משפט השלום בנתניה בגין עבירה של גניבה אחרת.

הגניבה הראשונה הייתה בסכום של כ-17 אלף שקלים, שהנאשמת הייתה אמורה להעביר ללקוחה, אותה ייצגה בתביעת מזונות. במקום להעביר את הכספים, דורון הותירה אותם ברשותה, והפקידה אותם בחשבון הבנק שלה. על מעשה זה גזר עליה בית המשפט בשנת 2006 עונש מאסר של 9 חודשי מאסר בפועל וגם מאסר על תנאי.

כנגד הטיעונים הדגיש סנגורה של דורון כי כל בני המשפחה שנפגעו ממעשיה, קיבלו את מלוא הסכום שנלקח מהם, וכן עתר בבקשה להקל עליה, ככל שניתן.

תחילה הם אף ביקשו מהמשפחה שלא להגיש תלונה במשטרה, תוך רצון להסדיר את הנושא מחוץ לכותלי בית המשפט.

"המעשים אשר ביצעה הנאשמת הינם חמורים ומקוממים", כתב השופט מרדכי פלד, סגן נשיא בית המשפט השלום בתל אביב, בהחלטתו. "מעבר לכך שמדובר בהתנהגות נמשכת של שנתיים, הדברים הללו מתבצעים בעת שמתנהל נגדה הליך פלילי בגין עבירה דומה. הנאשמת ניצלה בצורה שיטתית את מעמדה כעו"ד, מעלה באמון הלקוחה ר' כשהשתלטה על חשבונה ונטלה משם כספים לרוב לכיסה, וכן מעלה באמונם של יורשיה של המנוחה, ששמו בה את מבטחם, ואף פנו בזמנו לביהמ"ש על מנת שהנאשמת תמונה כאפוטרופוסית ל-ר'".

"אין צורך להכביר מילים על כך כי למעשיה של הנאשמת יש השפעה על מעמד מקצוע עריכת הדין", הוסיף עוד השופט, "כאשר יושרם של עורכי הדין והגינותם הם נכס ציבורי רב ערך, ועל כן הפגיעה בו ראויה לענישה משמעותית".

השופט פלד גזר על דורון שנת מאסר בפועל, אך החליט שלא להטיל עליה קנס כספי, בשל העובדה כי החזירה לנפגעים את מלוא סכום הכספים שגנבה.

אפוטרופסות לאישה בגוף וברכוש - מעמד ההורה, הבנים, ופקידת הסעד בעיני בית משפט לענייני משפחה - השופט אסף זגורי

דצמבר 2010 - מדובר באשה שאובחנה כחולה באלצהיימר ויש מחלוקת בין בנה לבתה מי ימונה כאפוטרופוס לגופה ולרכושה. הבת (המבקשת) הגישה בקשה למינויה כאפוטרופוסית בגוף וברכוש. שופט לענייני משפחה נצרת אסף זגורי הציע בתחילת הדיון כי הבן (המשיב) והבת יהיו יחד אפוטרופסים בגוף וברכוש, המשיב הסכים, המבקשת סרבה.

 

שופט אסף זגורי - שימוש במושגי פולחן לנחגוח ביקורת על פקידי סעד
אסף זגורי

השופט זגורי החליט בתום דיון כי האם תישאר בבית האבות לשם הובאה בחסות שירותי הרווחה ללא תיאום עם המשיב, השופט מינה את הבן והבת אפוטרופוסים בגוף, ואפוטרופוס חיצוני ברכוש.

החלטת השופט זגורי (מה- 28 בנובמבר 2010) המשתרעת על כ- 15 עמודים מראה על תפיסת הרווחה ומערכת בתי המשפט לענייני משפחה ויחסה לנפשות הפועלות בהליך מינוי בכפייה אפוטרופוסים לאמהות ואבות משפחה.


השופט אסף זגורי ופקידת הסעד שמינה נכשלו בטיפול באישה ומשפחתה
השופט לענייני משפחה אסך זגורי ופקידת הסעד שמינה הותירו משפחה מסוכסכת, האמא הוצאה מביתה ומשפחתה לבית אבות בפתאומיות ללא ידיעת בנה (המשיב ג') ובניגוד לרצונה ונכפה עליה להישאר שם. מונה אפוטרופוס חיצוני לענייני רכוש למרות רצון ילדיה להיות אפוטרופוסים.

מעורבות בית משפט לענייני משפחה ופקידת הסעד הביאו לאובדן כל סמכות הילדים בגורל אימם
בתחילת הדיון סבר השופט זגורי כי יש למנות את הילדים לאפוטרופסים על האמא: " יותר מכל, נראה היה לי נכון לעשות מאמץ ולהגשים את רצונה זה של החסויה. החסויה זקוקה לילדיה שיטפלו בה ולא לגוף חיצוני שאינו מכיר אותה ואת צרכיה... סברתי שנסיבות העניין הלמו מינוי מי מבני המשפחה דווקא כאפוטרופוס לגופה ולרכושה של החסויה ולא גוף חיצוני. זאת בייחוד לאחר שנודע לבית המשפט כי ביום 15/9/2010, החסויה הוצאה מביתה לבית האבות". (סעיפים 2, 6)
ואולם החלטתו בסוף הדיון היה נטרול הילדים מכל סמכות אפוטרופסות על אימם מאחר והבת שרצתה להיות אפוטרופוסית לבדה ביקשה הכרעה שיפוטית. השופט אומנם פסק כי הילדים יהיו אפוטרופוסים בגוף אך כפה הישארות האם בבית אבות. האפוטרופסות ברכוש קבע השופט לגוף חיצוני.


השופט אסף זגורי מאשים ופוגע בילדיה של האשה, ומעצים את פקידת הסעד במינוח מעולם הפולחן

השופט זגורי מכנה את בני המשפחה בהחלטתו "ניצים": "פקידת הסעד סבורה, כי נוכח "המלחמות" בין הניצים, הפתרון הנכון והראוי ביותר הוא הכנסת החסויה לבית האבות". (סעיף 35)
עמדות לא יציבות: "עמדת המשיב 3 אינה יציבה" (סעיף 37) ועוד...
מאידך במשפט אחד הוא מרמז על קדושת פקידת הסעד ומכנה התנהגות הבן כמהלך אימים: "בית המשפט מצר על הניסיון להלך אימים על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה" (סעיף 50). ועוד...

אין לקבל התבטאותיו המיותרות של השופט אסף זגורי, מדובר במשפחה אשר אירוע קשה רובץ על כתפיה ולעתים יתכנו כעסים במקרים כאלו, מאידך הכינויים שמתייג השופט זגורי את בעלי הדין מיותרים ואינם תורמים לקידום טובת האמא וילדיה, אלא להשחרת שמם של ילדיה ולעיוות המשפט והצדק.
המחמאות הפנטזיונריות מעולם הפולחן שמרעיף אסף זגורי על פקידת סעד - עבודת קודש, יוצרים עיוות דין. זגורי מנסה ליצור רושם כי יש לקבל ולהאמין לכל מוצא פיה של הפקידה, בעוד יש להסתמך על עובדות והיגיון. ועל זה נאמר: "פתי יאמין לכל דבר" (משלי יד, טו)

מינוי אפוטרופוס לחסויה מבלי שבית המשפט שמע את דעתה אם היא מסוגלת להבין בדבר וניתן לברר דעתה כנדרש בסעיף 36 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
השופט אסף זגורי מקדיש כ- 23 סעיפים להסביר מדוע האישה חסויה ובסוף קובע שהיא חסויה (סעיף 32), ואולם הנדרש ע"פ חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 36 לא בוצע. לא צוין בשום מקום בהחלטת השופט שמע את החסויה אם היא מבינה דבר. חירותה ורכושה היקרים מכל נלקחו מהאישה מבלי שהיתה התייחסות כלשהי לסעיף 36 החשוב.

בעיית אבחנה בין עובדות לדעות בהחלטת השופט זגורי
בסעיף 21 כותב זגורי בהחלטתו: "בתעודת עובד ציבור של פקידת הסעד מיום 28/8/10, נקבע מפורשות כי מצבה הקוגניטיבי של החסויה אינו טוב, עושה רושם כי היא אינה צלולה, יש לה זכרון חלקי, ובזכות אותו מצב קוגניטיבי ירוד המרחיק אותה מהמציאות, היא לא נקלעה לקלחת המריבה בין ילדיה (עמ' 4 לתסקיר)"
זגורי מתייחס אל עמדת פקידת הסעד כי מצב האישה הקוגנטיבי ירוד, אינו טוב, אינה צלולה, וכו' כאל עובדות. זגורי כותב ומשתמש בביטויים אובייקטיביים אמינים כגון: התסקיר מכונה "תעודת עובד ציבור", ועמדות פקידת הסעד מכונות "קביעות" ("נקבע מפורשות כי מצב...").
גישתו של זגורי מוטעת. פקידת הסעד היא סובייקט בעל רגשות ואינטרסים, והתרשמותה אינה עובדה אלא דעה שיש לבחון ולאמת. בנוסף החסויה היא גם סובייקט שלפעמים התנהגותו משתנה מעת לעת.
בדו"ח ועדת סלונים נבו מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק. - מן הראוי היה כי השופט זגורי יתייחס ביתר זהירות ל"קביעותיה" של פקידת הסעד שמינה.


השופט אסף זגורי סבור כי אין לפקפק בתעודות רפואיות המוגשות לבית משפט לענייני משפחה
השופט כותב בסעיף 24 בהחלטתו: "תעודת רופא הינו הכלי הראשון במעלה שבית המשפט מסתמך עליו במינוי אפוטרופוס לחסוי. אם בית המשפט יתחיל לפקפק במהימנות כל תעודה רפואית שתוגש לפתחו, לא תהא לא כל אפשרות לסייע לחסויים בזמן אמת ולמנות אפוטרופסים".
עמדתו של השופט זגורי מוטעת מיסודה. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 36 קובע כי בית המשפט ישמע את החסוי אם הוא מבין דבר וזה הדבר הקובע (מה שזגורי לא ביצע). בנוסף ידוע כי מומחים רפואיים נוטים לכתוב חוות דעת ע"פ בקשת המזמין, או שהמזמין חוות דעת רפואית בוחר מראש מומחה המתאים לו.


פקידת הסעד פעלה בדרך תוקפנית ופתאומית להוצאת האישה מביתה לבית אבות ללא צו בית משפט
השופט זגורי כותב: "על מנת להימנע מספק ספיקה, ראוי היה כי פקידת הסעד הייתה פונה בעצמה לבית המשפט ו/או מפנה את הצדדים בבקשה מתאימה, בייחוד שעה שלא הייתה דחיפות ובהילות בהוצאת החסויה לסידור החוץ ביתי"

ניגוד עניינים - פקידת הסעד שהוציאה בתוקפנות את האישה מביתה לבית אבות גם קובעת את מצבה במוסד - ע"פ זגורי
זגורי כותב (פסקה 55): "בדיווח פקידת הסעד מיום 24/11/10 אשר נעשה לבקשת בית המשפט לאחר שפקידת הסעד נפגשה עם החסויה, עולה כי החסויה במצב פיזי טוב מאוד והופעתה הפיזית אף השתפרה לעומת הופעתה עת התגוררה בביתה. זאת ועוד, היא שידרה נינוחות ולא אמרה ו/או הביעה צער על המעבר ואף לא דיברה על חזרה לביתה ו/או על געגועים לביתה. החסויה לא שידרה מצוקה והתייחסה למעבר מביתה לבית האבות כמהלך שנעשה בהסכמתה".
זגורי ביקש ומקבל את חוות דעת פקידת הסעד על מצבה של האישה בבית האבות, למרות שפקידת הסעד היא ששלחה אותה לשם בצורה תוקפנית ופתאומית, וכן בנה של האישה ביקר את פקידת הסעד על כך. ברור שבנסיבות אלו פקידת הסעד תציג שמצב האישה טוב ואכן כך רשמה הפקידה בדיווח.
זגורי מקבל את הדיווח הלוקה בניגוד עניינים כ"תורה מסיני".


שימוש במינוח הפולחן עבודת הקודש ככלי ניגוח
השופט זגורי על פקידת הסעד: "בית המשפט מצר על הניסיון להלך אימים על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה"
תפיסתו של שופט בית משפט לענייני משפחה בנצרת אסף זגורי היא שפקידת הסעד עושה "מלאכתה בקודש", קל וחומר לתפיסתו כי השופט עוסק ב"מלאכת קודש הקודשים" שהרי הוא השופט מעליה, הוא מינה אותה ומחליט אם לקבל את המלצותיה ואם לאו. בנוסף לתפיסתו יש עוד אלפי עובדים סוציאליים ושופטים העושים מלאכתם בקודש וקודש הקודשים. בדימויים אלו מעולם הפולחן יש מסר ברור לבעלי הדין ולאזרחים כי שופטי משפחה ופקידי הסעד עושים עבודת קודש ואין לחלוק עליהם, ומי שחולק או מבקר את עושה מלאכתו בקודש הוא כופר.

ביקורת על פקידי סעד כמוה כלהלך אימים
השופט זגורי על פקידת הסעד: "בית המשפט מצר על הניסיון להלך אימים על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה"
טענתו של השופט זגורי כי מהלכים על פקידת הסעד אימים נובעת מכך ש"ב"כ המשיב 3 (הבן), כי מהלך זה של הוצאת החסויה מביתה לבית האבות לא היה על דעתו של המשיב והיה בגדר חטיפה ברשות פקידת הסעד", כלומר אין מדובר פה באיומים או תקיפה על פקידת הסעד אלא ביקורת של בן שפקידת הסעד הובילה להוצאת אימו המאובחנת באלצהיימר מביתה ומשפחתה לבית אבות ללא ידיעתו.
מדוע אם כן טוען השופט זגורי על פעולת ביקורת בבית משפט בדלתיים סגורות כנגד פקידת סעד כ"להלך אימים"?
התשובה ברורה: השופט זגורי מסביר זאת בהמשך משפטו: "על מי שמבצעת מלאכתה בקודש למען החסויה", כלומר פקידת הסעד עושה עבודת קודש ומי שמבקר אותה הרי הוא כופר, ומן הסתם גם "מהלך אימים".

קישורים:

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר: חוות דעת פסיכיאטרית לאפוטרופסות "מקצועית" ואלימה

אוסף של הבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על נבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה.
פסיכיאטר איתן חבר
;פסיכיאטר איתן חבר
 
מרץ 2006 - מדובר בבדיקת אישה גמלאית, כבת 60 עם בעיות בזיכרון, אשר הובאה ע"י בעלה אל הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר מספר רופא: 14294, מ.ר. מומחה 8118, על מנת שימליץ על מינוי אפוטרופוס.
האשה טובה, תמימה והגונה, מעולם לא פגעה באיש, בעלת השכלה גבוהה. כל ימיה עבדה, גידלה שלשה ילדים.
סדר יומה קבוע, יוצאת בבוקר עם בד"כ עם בנה לקניון, או בית קפה, שהייה הכוללת שיחה, והליכה. מנוחת צהריים, ואחר הצהריים לעתים יוצאת עם בנה. אישה נוחה נעימה לשיחה, ומנומסת.
.
ציטוטים ונקודות מתעודת הרופא שהנפיק הפסיכיאטר ד"ר חבר על האישה הנבדקת.

היתה בדיקה או לא היתה - הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר רושם בתעודת הרופא: " אני הח"מ, מעיד ומאשר בזאת, כי בדקתי את הגברת ... ת.ז ... ", אך בפיסקה "בבדיקה", רשם הפסיכיאטר: "לא היה ניתן לבצע בדיקה פורמלית".
לא ברור אם נעשתה בדיקה ומאיזה סוג.
.
הפניה לבדיקה מלשכת הרווחה בת ים - הפסיכיאטר רשם: "הבדיקה נערכה לפי בקשת בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים".
.
מדברים על בנה של הנבדקת בנוכחותה טרם הבדיקה - הפסיכיאטר כתב: "הבן פנה ... הבן מתנגד למינוי אפוטרופוס ומעוניין להמשיך להחזיק בייפוי כח שיש לו ..." . דוקטור חבר כתב דברים מסולפים על בנה של הנבדקת מבלי לקבל התייחסותו או דעתו. הנבדקת הנה אם מסורה האוהבת את בניה ודואגת להם.
ע"פ דברי הפתיחה נראה כי לדוקטור חבר אין כל מידע, או מושג כלשהו על הזוגיות בין הבעל לאשתו, תביעה של האישה נגד בעלה בבית משפט על רכוש, אלימות של הבעל לאשתו בעבר הרחוק, ועוד..

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה איתן חבר יצר אוירה רכילותית בקליניקה (מרפאה) שלו ברחוב אוסישקין בתל אביב נגד בנה של הנבדקת בנוכחותה, דיבר על רכושה ורעות על בנה מול עיניה ורשם הבלים בניירות העבודה שלו. לאחר מכן הכניס את כל ההבלים ששמעו אוזניו לתעודת הרופא ללא בדיקה או בחינה.

.
"בדיקה" - הפסיכיאטר כתב: "לא היה ניתן לבצע בדיקה פורמלית, אך ניתן להסתמך על בדיקה שבוצעה לפני כ-4 חודשים ...". בבדיקה זאת שבוצעה כ- 4 חודשים קודם לכן הביעה הנבדקת דעתה כי היא לא מסכימה למינוי אפוטרופוס.
.
אבחון: הפסיכיאטר איתן חנר כתב מה שנרשם בבדיקה לפני ארבעה חודשים: "להערכתי מדובר בדמנטיה עם הפרעה דלוזיונלית, DEMENTIA WITH DELUSIONAL DIS"
.
תיוגים דמיוניים - השתלחות חסרת רסן: הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "אי שקט פסיכומוטורי ... צועקת ... בוחן מציאות לקוי ... חסרת תובנה ... שיפוט לקוי ... אינה מסוגל לטפל בעניינה הבסיסיים ... אינה מסוגלת להביע דעה בנושא האפוטרופסות ... מסגרת תשושי נפש עם השגחה". מדובר בהשתלחות חסרת רסן של הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על אישה חסרת ישע.
.
טיפול קלוקל - חסר תועלת ומזיק - הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "מינוי אפוטרופוס לענייני גוף ורכוש בהקדם האפשרי ... במידה ותהיה החמרה במצבה יהיה צורך להעבירה למסגרת תשושי נפש עם השגחה ... להתחיל טיפול עם RISPERIDAL 1 מ"ג 1*1 ומעקב פסיכיאטרי אחת לחודשיים".
ע"פ הנחיות סוכנות המזון האמריקאית, FDA, הריספרדל הנו סם אנטי פסיכוטי מסוכן מאוד ללוקים בדמנטיה, ומגדיל את סיכויי המוות בכ- 60 אחוז לחולים אלו. בנוסף הריספרדל גורם לאירועי דם מוחיים כגון שבץ בחולי דמנטיה.

ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד.
חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות

בנה של הנבדקת שלא נכח בבדיקה היה נפגש עם אימו מידי יום, התנהגותה מופתית, מדברת לעניין, אשת חיל, לטענתו אם הייתה נשלחת למוסד סגור עם השגחה היתה נהרסת.
הנבדקת הביעה דעתה כ- 4 חודשים קודם לכן כי אינה מעוניינת באפוטרופוס.
הנבדקת שוחחה עם גורם רשמי חודש לאחר הבדיקה אצל איתן חבר ודיברה לעניין.
לא ברור כיצד הגיע הפסיכיאטר איתן חבר לדרכי טיפול כל כך מרחיקי לכת בנוגע לזכויות הנבדקת חירותה, וכבודה.
.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר לא ביצע בדיקה פורמלית לנבדקת.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר הסתמך על חוות דעת רפואית שבה הנבדקת התנגדה למינוי אפוטרופוס
לשון הרע ודברי הבל - במרפאתו של הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר ברחוב אוסישקין 60 בת"א נאמרו דברי סלף על בנה של הנבדקת בנוכחותה טרם הבדיקה, ללא נוכחותו של בנה.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר רשם לנבדקת סם ריספרדל.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר המליץ למנות אפוטרופוס בגוף וברכוש לנבדקת.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר תייג את הנבדקת כחסרת תובנה, שיפוט לקוי, בוחן מציאות לקוי.
התיוגים הדימיוניים של הפסיכיאטר איתן חבר פגעו בשמה הטוב של הנבדקת והסבו לה נזקים נפשיים קשים.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר העלה באופן רציני את עניין העברת הנבדקת למוסד תשושי נפש עם השגחה.
נראה כי לפסיכיאטר איתן חבר לא היה שום רקע על מערכת היחסים של בני הזוג שהיו במרפאתו.
הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר התעכב שלשה ימים מיום הבדיקה, עד לחתימה על תעודת הרופא שלו, הפסיכיאטר לא פרט מדוע השתהה בחתימה על תעודת הרופא שלו.
כל התיאורים והתיוגים הסובייקטיבים ללא בדיקה פורמלית של הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר, הופרכו ע"י בנה של החסויה אשר היה נפגש ומשוחח עימה מידי יום ומכיר אותה היטב.

תופעות הלוואי נפוצות של ריספרדל ( Risperdal (risperidone מאתר MEDTV

ריספרדל נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלו, תופעות הלוואי המתרחשות בקבוצה של האנשים שנטלו את התרופה מתועדים בהשוואה לתופעות הלוואי המתרחשות בקבוצת ביקורת שלא לקחו את התרופה. כתוצאה מכך, אפשר לראות אילו תופעות לוואי התרחשו, ובאיזו תדירות הן מופיעות.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של ריספרדל כוללות:

* נמנום - של עד 67 אחוזים של האנשים
* תיאבון מוגבר - עד 49 אחוזים
* עליה בזיהומים בדרכי הנשימה - עד 34 אחוזים
*עייפות - של עד 30 אחוזים
* נדודי שינה - עד 26 אחוזים
* חוסר מנוחה - עד 26 אחוזים
* הזלת ריר מוגברת - עד 22 אחוזים
* חרדה - עד 20 אחוזים
*כאבי בטן - עד 18 אחוזים
*צרבת או קלקול קיבה - עד 16 אחוזים
*בחילה - עד 16 אחוזים
*סחרחורת - עד 16 אחוזים
*כאבי ראש - עד 14 אחוזים.

תאריכים: הבדיקה נערכה ב- 19.03.2006 במרפאת הפסיכיאטר איתן חבר, אולם הפסיכיאטר חתם על תעודת הרופא כעבור שלשה ימים ב- 22.03.2006.

קישורים:
.
תגים: פסיכיאטריה, דוקטור איתן חבר , כתובת: מבוא הכנרות 27, כוכב יאיר. מרפאה: רחוב אוסישקין 60 תל אביב (ת"א)
תעודת רופא, ראיה, בית משפט. מוסד סיעוד, מוסד פסיכיאטרי, בית חולים לחולי נפש, תרופות פסיכיאטריות.
אגף הרווחה בת ים, לשכת הרווחה בת ים, מינהל שירותי הרווחה בת ים, עיריית בת ים, פקידת הסעד לסדרי דין שירה שביט אורגד, עובדת סוציאלית נעמי הלימי, תיוג, עלילה.

תלונה חמורה נגד השופט איתי כץ בגין רשלנות קיצונית וניגוד עניינים בהליך מינוי אפוטרופוס לאישה

תלונה חמורה נגד השופט איתי כץ בגין רשלנות קיצונית וניגוד עניינים בהליך מינוי אפוטרופוס לאישה
אוגוסט 2012 - הליך מינוי אפוטרופוס לאזרח בגופו ורכושו הנו למעשה שלילת חירותו וזכויותיו הבסיסיות כאדם והלאמת רכושו. הליך זה פעמים רבות מבוצע בחיסיון, ללא סדרי דין וללא ראיות, ללא ידיעת בני משפחת האזרח וללא ידיעת האזרח עצמו, התנהלות מופקרת כזו מהווה קרקע פוריה לשחיתות, עושק וגזל. 
בהליכים מסוג זה מערכות הרווחה, המשפט, ו"מומחים רפואיים" מתואמים היטב ביניהם נגד האזרח ואינן נתונות לבקרה או פיקוח. המערכות המאורגנות היטב, מדברות בשפה אחת ודברים אחדים, טוענות כי הן עושות "עבודת קודש" ל"טובת האזרח". ערעור נגד פשע מאורגן מסוג זה אינו אפשרי מאחר מלכתחילה רשויות אלו אינן מחויבות לסדרי דין או הוכחות כלשהן למעשיהן.

מדובר בשופט איתי כץ אשר בהליך בזק מינה אפוטרופוס לאישה בגוף וברכוש בחיסיון, ללא ראיות, ללא ידיעתה וידיעת בנה, בעוד מתנהל הליך מקביל ע"י שופט אחר. עקב התנגדותם להליך נקבעו לבן הסדרי ראיה נוקשים עם אימו ואת האם דרדרו לאשפוז פסיכיאטרי כפוי.

להלן התלונה:

אב תשע"ג
באוגוסט 2012                                                                                                   

לכב'
נציב קבילות השופטים
השופט אליעזר גולדברג

כב' השופט גולדברג,

     הנדון: תלונה על  השופט איתי כץ מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים
   
     ביום 12 בינואר 2012 התקיים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בפני כב' השופט דניאל טפרברג, דיון במצבה של  אמי, גב' ר' מ... בירושלים. עקב מצבה הבריאותי, ביקר השופט בביתה ושמע את עדותה, המופיעה בפרוטוקול (מס' תיק ה"ט 35087-12-11), שבמסגרתה אמרה לו: "רק ע' יהיה האפוטרופוס שלי" (עמ' 12, שורה 15).

        ביום 29 בינואר 2012 הגישה עו"ד יעל הס, היועצת המשפטית של אגף הרווחה בעיריית ירושלים, לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בקשה למינוי אפוטרופוס לאמי. אולם דיון זה לא התקיים בפני כב' השופט טפרברג, אלא בפני כב' השופט איתי כץ. למרות חשיבותו הרבה של המשפט מדברי אמי שצוטט לעיל, צירפה עו"ד הס לבקשתה הנ"ל את פרוטוקול הדיון מן ה-12 בינואר רק מעמ' 14 ואילך, כך שמשפט זה לא הובא לידיעתו של השופט. לטענתה, הדבר נעשה כדי "שלא להעמיס על בית המשפט". אני ואמי לא הוזמנו לדיון, ובסיומו נעתר כב' השופט כץ לבקשתה של עו"ד הס ומינה את הקרן לחסויים ואת גב' ל', נכדתה של אמי, כאפוטרופוסיותיה.

     מחובתו של כב' השופט כץ, כמי שנכנס בנעליו של שופט אחר ועמד לקבל החלטה כה גורלית, למרות שלא היה בקי בפרטי המקרה, היה לחשוד ולתהות מדוע הפרוטוקול המלא של הדיון הקודם  לא הוצג בפניו, אולם הוא בחר שלא לחקור ולדרוש, וקיבל החלטה שגרמה ועדיין גורמת לאמי סבל ונזק רב. יש לראות בכך רשלנות חמורה, שהרי לשם מה נדרש שופט כלל ועיקר, אם אין הוא מפעיל את האמצעים שברשותו כדי להגיע לחקר האמת ומאשר את דבריו של צד אחד כחותמת גומי? אם זה המצב, אפשר היה למנות את עו"ד הס גם כשופטת ולחסוך בהוצאות.

     כמו כן, התברר לי לאחר מכן שכב' השופט איתי כץ ייצג בעבר כעורך דין את אבי, י' ז"ל, בסכסוך עם אמי, תבדל"א, ואף ערך עבור אבי ז"ל את צוואתו, שבה נישל את אמי מכל רכושו. בנוסף לכך, ישנן תרשומות בכתב ידו של כב' השופט כץ, המעידות על קשר בינו לבין גב' ל', אחייניתי, שאותה מינה עתה כאפוטרופוסיתה של אמי, ללא ידיעתה ובניגוד לרצונה. בנסיבות אלה, מן הראוי היה שכב' השופט כץ יפסול את עצמו מלדון בעניינה של אמי והחלטתו נראית, על פניה, כנגועה בניגוד עניינים חמור.

     עקב המצב הקשה שאליו נקלעה אמי בעקבות החלטתו של כב' השופט כץ וסבלה המתמשך, אני מבקש לראות את תלונתי כדחופה ולדון בה בהקדם האפשרי. אשמח להמציא לכם עוד פרטים או הסברים על פי בקשתכם, בכתב או בהופעה בפניכם.

 בכבוד רב,

 ע'

סוף ציטוט התלונה

קישורים:

שמואל בוקובסקי, שופט - סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה

שמואל בוקובסקי - קיצר מינוי מופקר אפוטרופוס - הרס אישה
קיצר הליך - הרס אדם
רשלנות קיצונית, רמיה, חוסר מסוגלות לקבל החלטות, והתנהלות שיפוטית מופקרת של שופט בית משפט לענייני משפחה, שמואל בוקובסקי הביאה לסבל קשה וחורבן חייה של אשה בה "טיפל"

הפרת פתאומית של זכויות אדם

מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר או תסקיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה.
בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות.

שמואל בוקובסקי הפקיר את האשה והביא לחורבן חייה

חייה של החסויה נהרסו לאחר שבוקובסקי מינה אפוטרופוס
עקב המינוי השתנה תוך לילה אורח חייה של החסויה, מצבה הפיסי והנפשי התדרדר במהירות, ותוך כחודשיים הפכה להיות שבר כלי, ולא יצאה ממצב זה, אלא מצבה מידרדר מיום ליום.

שמואל בוקובסקי הזמין תסקיר של פקידת הסעד מלשכת הרווחה בת ים.

תסקיר מסולף
יצוין כי התסקיר היה שיקרי, מגמתי, נכתבו בו "עובדות" מהותיות וכוזבות שלא אומתו, הומלצו בו המלצות מרחיקות לכת בחייה של החסויה, ללא בקשה בכתב, וללא תצהיר, וללא תיאום עם המעורבים בהמלצות אלו. לא הוגדר 'סל טיפול' לחסויה. בוקובסקי אישר את התסקיר במלואו לאחר דיון של חצי שעה.

הסדרי ראייה - פירוק המשפחה כולה
כן לדוגמא המליצו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי על הסדרי ראייה לבן לראות את אמו החסויה אותו הייתה רגילה לראות מידי יום, ללא בקשה בכתב, מאומתת בתצהיר ע"י מי מבעלי הדין, וללא שום תיאום מראש עם הבן או החסויה.

משימות מזיקות וחסרות תועלת ביזמת שמואל בוקובסקי
בוקובסקי הטיל בהחלטתו (לאחר קבלת התסקיר) את משימת השמרטף על פקידת הסעד שירה שביט אורגד, להכריע בכל מחלוקת בין בעלי הדין בעניין הסדרי הראייה. משימת שמרטף זאת הוסיפה סכסוכים נוספים, ותכתובת שיקרית של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי לבית המשפט.


שמואל בוקובסקי אישר את התסקיר במלואו ללא סייג, מבלי ששאל או בדק דבר עם פקידת הסעד על התסקיר.
.
הביקור נערך ביולי 2006 בעת שבנה של החסויה אותו עימו היתה רגילה להיפגש מידי יום, היה במילואים צו 8 עקב מלחמת לבנון השניה.
.
סתירות בין חוות דעת רפואית להתרשמות פקידות הרווחה של עיריית בת ים:
להלן מה שרשמו בתסקיר הסעד העובדות הסוציאליות מצוות קשישים של לשכת הרווחה בבת ים:
בביקור בית שערכנו ביולי 2006 החסויה היתה מאוד תוקפנית וחשדנית, קיללה וגידפה אותנו, איימה שתהרוג אותנו, ואף זרקה לעברנו כיסא. טענה שאנחנו מקיימות יחסים עם בעלה. כן דיברה כן דיברה באופן לא ברור, ענתה לא לעניין, לא זיהתה בתמונות את בנה ונכדתה.
בפגישה שנערכה באוגוסט, החסויה לאחר שקיבלה טיפול תרופתי בהמלצת ד”ר איתן חבר, היתה רגועה יותר, מחויכת יותר, ושיתפה עימנו פעולה, יחד עם זאת לא דיברה לעניין, משפטיה לא היו מובנים, לא התמצאה בזמן ובמקום” (סוף ציטוט)
.
חוות דעת של הרופא המטפל של החסויה מספטמבר 2006:
מחודש יולי 2006 התנהגותה החמירה, מסרבת לאכול, בחודש האחרון ירדה 10 ק”ג ".
.
נקודות:
  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לא חסו על החסויה בעת שבנה נמצא בשרות מילואים צו 8 במלחמה. הפקידות לא חסכו במילים קשות שיקריות ובוטות על מנת לקדם את התסקיר

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי סילפו את מצבה של החסויה. בעוד החסויה חלושה, איבדה יכולת דיבור, ירדה במשקל 10 ק”ג תוך חודש, התרשמותן של פקידות הרווחה היתה לפי צרכיהן, פעם החסויה אלימה, שבועיים לאחר מכן רגועה אך לא מדברת.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי השפילו את החסויה ב”ביקור הבית” באמצעות “אבחונים” ושאלות חסרות תועלת אם היא מזהה את בנה ונכדתה בתמונה.

  • מכל האמור לעיל לא ברור מה היתה מטרת ביקור הבית מלבד להשפיל את החסויה, לפגוע בה, ולגרום לה נזק, בעוד החסויה דואגת לבנה, ובמצב בריאותי קשה.

  • החסויה ידועה כאשה טובה, מבורכת, ורגועה, מאז ומעולם. התיאורים של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי הנם שיקריים ומגמתיים.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו”ס נעמי הלימי פעלו בדרך של רמייה בתיאור התנהגותה של החסויה, שהרי לאור מצבה הפיסי והקוגנטיבי לא יכול להיות שזרקה עליהן כיסא, מה עוד שמי שנכח במקום מלבדן העיד שלא היו דברים מעולם.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי זרו חול בעיני בית המשפט, ובני המשפחה. טענתן בתסקיר כי הטיפול התרופתי של ד”ר איתן חבר היטיב עם החסויה היתה פגומה ופזיזה, בדיקה של רופא בקופת חולים הראתה כי “מחודש יולי 2006 התנהגותה החמירה, מסרבת לאכול, בחודש האחרון ירדה 10 ק”ג“.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי הלכו אימים על המשפחה והחסויה בהיותן עובדות יחד בכל דבר ועניין, גם כמטפלות וגם כמגישות תסקיר לבית משפט המקבל אותו כ”סוף פסוק”, ואשר חורץ את גורלה של החסויה.

  • החסויה ידועה בהתנהגותה המנומסת והישרה, ללא שום עבר פלילי או רבב. דברי הבלע של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו”ס נעמי הלימי באשר להתנהגות החסויה נובעים משיקולים זרים

מדיניות הרווחה ובתי משפט ענייני משפחה – התנהלות מופקרת של פקידי הסעד ברשות המקומית ה”מטפלים” בקשישים
.
בסיפורה של הקשישה שרה כהן, רודפות פקידות הסעד של עיריית תל אביב אחריה על מנת למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת “טיפול תרופתי” שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. הפקידים אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ל”טפל” בה ללא הפרעה.
ארבע פסיכיאטריים שבדקו את שרה כהן, וקבעו כי צלולה לחלוטין לא סיפקו את העובדות הסוציאליות תאבות הכבוד, היוקרה, והבצע של עיריית תל אביב.
רדיפתן האובססיבית של הפקידים הסוציאליים של עיריית ת”א תוך הפרה בוטה של זכויות אדם, מוסברת בלחצים/ שיקולים זרים של גורמים פרטיים וממסדיים במנגנון הרווחה הכושל.
פקידות הסעד הן עובדות עירייה ובתור שכאלה הם פועלות בראש וראשונה לנער את העירייה מאחריות בטיפול בחסוי.
בנוסף קיימים לחצים של בתי חולים גריאטריים לבצע ניסויים בקשישים אלו כפי שמתברר בכתבה על פרשת הרופאים החשודים בהתעללות בקשישים בבית החולים הגריאטרי הרצפלד קפלן בגדרה.
שיקול זר נוסף הוא לחצים של תאגידים ואפוטרופוסים הרוצים קשישים בעלי נכסים. ידועה פרשת החשד על תאגיד האפוטרופסות דורי דורות, שהוציא כספי חסויים שלא כדין.
יש להתייחס בזהירות יתרה בכל פגישה או התקשרות כלשהי של פקידי הסעד ברשות המקומית, פוטנציאל ההרס של פקידים אלו הנו בענייני נפשות ובלתי הפיך.
התנהלותן המופקרת תוך הפרת זכויות אדם, של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים, אל הקשישים ברשות המקומית ראויה לגינוי והוקעה.

שופטים לענייני משפחה בזויים ומלכלכים נגד אזרחים טובים



קישורים:

תלונה ללשכת עורכי הדין נגד עו"ד יעל הס אגף הרווחה ירושלים בגין שיבושים ומניפולציות בהליך מינוי אפוטרופוס לאישה

מניפולציות של עו"ד ופקידי רווחה למינוי אפוטרופוס לקשישים במחטף הנו דבר מקובל ברשויות הרווחה. הסיבה לכך הוא רכושם של אותם קשישים, ותאוות הבצע של גורמי רווחה ותאגידי אפוטרופסות מושחתים.

 דוגמא לכך ראינו בלשכת הרווחה תל אביב נגד הקשישה שרה כהן שנרדפה באובססיביות ע"י פקידי סעד מושחתים ומינו באמצעות שופטת שניה את העובדת הסוציאלית ירדנה נילמן יקירת בתי משפט לענייני משפחה כאפוטרופוסית על הקשישה, בעוד בנה הוא האפוטרופוס מהשופטת הראשונה. העובדים הסוציאליים פרצו לביתה של שרה בליל הסדר ולקחו אותה בכפייה לבית אבות במקום חסוי מבלי שנמסר לבנה על מקום הימצאה, הולעטה בסמים פסיכיאטריים, ביתה ורכושה עוקלו לעו"סית נילמן. לימים האפוטרופסית עובדת סוציאלית ירדנה נילמן הורשעה כי גנבה 7.2 מיליון שקל מ-20 חסויים להם שימשה כאפוטרופוס, נדונה ב- 06.01.2011 ל-7.5 שנות מאסר בפועל. נילמן הורשעה בעבירות רבות של גניבה בידי מורשה, זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף.

מרץ 2012 - מדובר בעו"ד יעל הס מלשכת הרווחה ירושלים שהגישה בקשה לבית משפט לענייני משפחה למינוי אפוטרופוס לאימו של ע', ללא נוכחותו ונוכחות אימו, למרות שמתנהל הליך שיפוטי למינוי אפוטרופוס. הבקשה הוגשה בפני שופט אחר. עו"ד יעל הס לא צרפה לבקשה מסמכים משפטיים חשובים כגון כדות משפטית על רצונה של האם כי בנה ע' יהיה האפוטרופוס ועוד, כדי לשבש את ההליך השיפוטי החדש שיזמה ולסנדל מינוי הבן ע' לאפוטרופוס על אימו.

השיבושים והנזקים שגרמה עו"ד יעל הס בהליך מינוי אפוטרופוס חיצוני הביא לכך שהבן ע' יכל לראות את אימו רק בהסדרי ראיה שקבע האפוטרופוס החיצוני מה שהביא להתדרדרות במצבה ואישפוזה בבית חולים. אימו של ע' איבדה יכולות קוגנטיביות כגון יכולת דיבור והליכה. 
עו"ד יעל הס מלשכת הרווחה ירושלים ועוזריה היבלו בפיהם דברי בלע נגד הבן בתסקירים רוויים דברי רמיה כדי שלא יוכל להיות אפוטרופוס לאימו.

להלן מכתב התלונה ששלח הבן ע' ללשכת עורכי הדין על המניפולציות של עו"ד יעל הס

פלייליסט - מדיניות רוווחה דורסנית ומתעללת בקשישים  


קישורים